הבדלים בין גרסאות בדף "רבי יוסי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]] | [[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]] | ||
[[קובץ:בני_ר_יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון בניו של רבי יוסי ליד מירון]] | [[קובץ:בני_ר_יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון בניו של רבי יוסי ליד מירון]] | ||
| − | '''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''{{הערה|התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן | + | '''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''{{הערה|התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".}} - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. נסמך בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים{{הערה|בבלי, יבמות פב ע"ב.}}. |
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}}" - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת רבי יוסי פסקה ה[[בינה]]. | ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}}" - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת רבי יוסי פסקה ה[[בינה]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]]. | *אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]]. | ||
| − | *בנו היה התנא | + | *בנו היה התנא רבי ישמעאל בן רבי יוסי, תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]]. |
*בן נוסף שלו הוא [[רבי אברדימוס בן רבי יוסי]]. | *בן נוסף שלו הוא [[רבי אברדימוס בן רבי יוסי]]. | ||
*בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערה|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערה|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צריך עיון כי זה חיוב להעיד.}} | *בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערה|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערה|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צריך עיון כי זה חיוב להעיד.}} | ||
גרסה מ־02:10, 16 בדצמבר 2020
רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא[1] - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים[2].
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו[3]" - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[4] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[5]. כן גם מצינו בירושלמי[6] משמת רבי יוסי פסקה הבינה.
על פי תורת הקבלה, הוא היה מבחינת המלכות[7].
פסקיו
לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין[8], בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[9]. לשיטת רבי יוסי זמן מתן תורה היה ב-ז' בסיוון, שכן סבר שחודש אייר (שלפניו) היה בן כ"ט ימים ולא ל' ימים.
משפחתו
- אחיו רבי שמעון בן חלפתא.
- בנו היה התנא רבי ישמעאל בן רבי יוסי, תלמיד חבר של רבי יהודה הנשיא.
- בן נוסף שלו הוא רבי אברדימוס בן רבי יוסי.
- בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר[10] בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו[11]
הערות שוליים
- ↑ התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים במשנה, וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. רש"י לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".
- ↑ בבלי, יבמות פב ע"ב.
- ↑ גיטין סז, א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
- ↑ סוף מסכת סוטה.
- ↑ הרבי בשם אביו.
- ↑ מסכת ברכות, ב, ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.
- ↑ ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמ' 200 הערה 4.
- ↑ מסכת כתובות כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צריך עיון כי זה חיוב להעיד.
