הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ח'"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
 
(21 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ניווט
 +
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
 +
|הסתרה=כן
 +
|מוסתר=כן
 +
|תמונה=
 +
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 +
'''פרק ח' - הפירוד מאלוקות שנגרם על ידי עניינים פשוטים'''
  
==מבוא לפרק==
+
==הקדמה==
 +
פרק זה הוא האחרון (מתוך שלושה) המבאר את עניינה של הנפש הבהמית.
 +
[[ליקוטי אמרים - פרק ז'|בפרק הקודם]] התבאר שלבושי הנפש טמאים יותר ממנה{{הערה|שהנפש היא מקליפת נוגה, ואילו הם מג' קליפות הטמאות לגמרי.}}, ובפרק זה כיצד מעשים שאדם דש בעקביו (במעשה דיבור ומחשבה) מפרידים אותו מאלוקות.
  
{{פרק תניא|פרק=ח'|טקסט הפרק="ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך נקראים בשם איסור מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד ה' בכח אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה בידי ה[[סטרא אחרא]] מ[[שלש קליפות הטמאות]] ואפילו הוא איסור דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו' ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין שהוא יצר הרע של אומות [[עובדי כוכבים|עובדי גילולים]] שנפשותיהם מ[[שלש קליפות הטמאות]] מה שאין כן היצר הרע וכח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אך מכל מקום קודם שחזר לקדושה הוא [[סטרא אחרא]] ו[[קליפה]] וגם אחר כך הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן צריך הגוף ל[[חיבוט הקבר]] לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת [[קליפת נוגה]] ושדין יהודאין אלא אם כן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש. ועל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה ב[[כף הקלע]] כמ"ש בכהר פ' בשלח דף נ"ט. אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ו[[לשון הרע]] וכיוצא בהם שהן מ[[שלש קליפות הטמאות]] לגמרי אין [[כף הקלע]] [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד ל[[גיהנם]]. וכן מי שאפשר לו לעסוק ב[[תורה]] ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול [[מצות עשה]] מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במקום אחר וכן העוסק בחכמות אומות [[עובדי גלולים]] בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמ"ש בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל ולא בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] שב[[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] בטומאת [[קליפת נוגה]] שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]] וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ו[[רמב"ן]] ז"ל וסיעתן שעסקו בהן:"}}
+
==טקסט==
 +
{{פרק תניא|פרק=ח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ח'}}}}
  
==סיכום הפרק==
+
==סיכום==
 +
בפרק מובאות דוגמאות למעשה, דיבור ומחשבה המפרידים את האדם מאלוקות:
 +
 
 +
* '''במעשה:'''
 +
: המאכלים '''האסורים''' קשורים לקליפות '''אפילו אכל לשם שמיים''', ומשפיעים לרעה על הגוף והנפש.
 +
: מאכלים '''מותרים''' שאכל לשם תאווה - צריך לחיבוט הקבר כדי לטהרו (אפילו אם חזר בתשובה).
 +
 
 +
* '''בדיבור ובמחשבה:'''
 +
: [[דיבורים בטלים]] '''בהיתר''' מטמאים את הנפש, וצריך לעבור יסורי כף הקלע לטהרה.
 +
: דיבורים '''אסורים''' מטמאים יותר, ולטהר אותה צריך בנוסף לכף הקלע גם גהינום.
 +
 
 +
*'''[[ביטול תורה]]''' חמור יותר, ולטהר נפשו צריך שלושה דברים:
 +
: כף הקלע - לטהרה מדברים בטלים.
 +
: גהינום של שלג - לטהרה מעצלות.
 +
: "עונשים חמורים" נוספים.
 +
 
 +
* '''[[חכמות חיצוניות]]''' (כל לימוד שאינו תורה) הוא גם '''דברים בטלים''', גם '''ביטול תורה''', ובעיקר '''מטמא את המוחין''' (ולא רק את המידות). ועל מנת להטהר זקוקה הנפש '''לכל''' העונשים לעיל.
  
 
==צילום דפוס התניא==
 
==צילום דפוס התניא==
 +
<gallery widths="150px" heights="220px">
 +
קובץ:פרק ח חלק א.jpg|עמוד 1
 +
קובץ:פרק ח חלק ב.jpeg|עמוד 2
 +
קובץ:פרק ח חלק ג.jpg|עמוד 3
 +
</gallery>
 +
 +
==מושגים יסודיים==
 +
*[[שדין יהודאין]]
 +
*[[דיבורים בטלים]]
 +
*[[ביטול תורה]]
 +
*[[חכמות חיצוניות]]
 +
 +
==ראו גם==
 +
*[[אוניברסיטה]]
  
==מושגים יסודיים בפרק==
+
==לקריאה נוספת==
 +
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535573 ביאור משולב לפרק א'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
 +
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2863/ אל תתלכלך – שלא יצטרכו "לשפשף" אותך]''', ביאור רחב לפרק ח' מתוך הספר [[פניני התניא]]
  
  
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]|הבא=[[תניא - פרק ט'|פרק ט']]}}
+
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ט'|פרק ט']]}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־16:25, 27 ביולי 2023

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף הבינוני (פרקים א-י"ב). בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנפש ולבושיה
פרקים א' - ח'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמת הנפשות
פרקים ט' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנפש האלוקית
פרקים א' - ה'
 
 
 
 
 
 
 
הנפש הבהמית
פרקים ו' - ח'
 
 
 
המלחמה
פרק ט'
 
נצחון הנפש האלוקית - צדיק
פרק י'
 
נצחון הנפש הבהמית - רשע
פרק י"א
 
מלחמה מתמדת - בינוני
פרק י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנפש עצמה
פרקים א' - ג'
 
לבושי הנפש
פרקים ד' - ה'
 
מקורה מהקליפות
פרק ו'
 
מהות ההבדל בין הדברים
המותרים לאסורים

פרק ז'
 
החומרה בדברים שדש האדם בעקביו
פרק ח'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שתי הנפשות
פרק א'
 
הנפש האלוקית
פרקים ב' - ג'
 
הלבושים ומעלתם
פרק ד'
 
 
המעלה המיוחדת שבלבוש המחשבה
פרק ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות הנפש
פרק ב'
 
מידות הנפש
פרק ג'
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ח' - הפירוד מאלוקות שנגרם על ידי עניינים פשוטים

הקדמה[עריכה]

פרק זה הוא האחרון (מתוך שלושה) המבאר את עניינה של הנפש הבהמית. בפרק הקודם התבאר שלבושי הנפש טמאים יותר ממנה[1], ובפרק זה כיצד מעשים שאדם דש בעקביו (במעשה דיבור ומחשבה) מפרידים אותו מאלוקות.

טקסט[עריכה]

פרק ח
פרק ח ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך נקראים בשם איסור מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד ה' בכח אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלש קליפות הטמאות ואפילו הוא איסור דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו' ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין שהוא יצר הרע של אומות עובדי גילולים שנפשותיהם משלש קליפות הטמאות מה שאין כן היצר הרע וכח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אך מכל מקום קודם שחזר לקדושה הוא סטרא אחרא וקליפה וגם אחר כך הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין אלא אם כן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש. ועל דברים בטלים בהיתר כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע כמו שכתוב בזהר פרשת בשלח דף נ"ט. אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מצות עשה מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במקום אחר וכן העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמו שכתוב בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל ולא בחינת חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן:

סיכום[עריכה]

בפרק מובאות דוגמאות למעשה, דיבור ומחשבה המפרידים את האדם מאלוקות:

  • במעשה:
המאכלים האסורים קשורים לקליפות אפילו אכל לשם שמיים, ומשפיעים לרעה על הגוף והנפש.
מאכלים מותרים שאכל לשם תאווה - צריך לחיבוט הקבר כדי לטהרו (אפילו אם חזר בתשובה).
  • בדיבור ובמחשבה:
דיבורים בטלים בהיתר מטמאים את הנפש, וצריך לעבור יסורי כף הקלע לטהרה.
דיבורים אסורים מטמאים יותר, ולטהר אותה צריך בנוסף לכף הקלע גם גהינום.
כף הקלע - לטהרה מדברים בטלים.
גהינום של שלג - לטהרה מעצלות.
"עונשים חמורים" נוספים.
  • חכמות חיצוניות (כל לימוד שאינו תורה) הוא גם דברים בטלים, גם ביטול תורה, ובעיקר מטמא את המוחין (ולא רק את המידות). ועל מנת להטהר זקוקה הנפש לכל העונשים לעיל.

צילום דפוס התניא[עריכה]

מושגים יסודיים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]


הקודם:
פרק ז'
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ט'

הערות שוליים

  1. שהנפש היא מקליפת נוגה, ואילו הם מג' קליפות הטמאות לגמרי.