חיבוט הקבר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיבוט הקבר או דין הקבר הוא אחד מהעונשים שמקבל האדם לאחרי המיתה.

העונש[עריכה]

עונש חיבוט הקבר הוא כך:

כאשר אדם נפטר, מגיע מלאך המות לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו[1].

רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:

מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשראות ברזל בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ומלאכי השרת מלקטים את העצמות ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.

סיבת העונש[עריכה]

אדמו"ר הזקן כותב[2] שסיבת חיבוט הקבר היא בכדי לנקות ולטהר את הגוף מהנאות העולם הזה ותענוגיו שנתענג וקיבל מטומאת הקליפת נוגה ושדין יהודאין. רק מי שלא נהנה מהעולם הזה כמו רבינו הקדוש, לא עובר דין זה.

עצות להיפטר מהעונש[עריכה]

י.png אבל אמרו, הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'. י.png
– מסכת חיבוט הקבר פ' ג.
י.png השיעור להפטר מחיבוט הקבר הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאמר אותיות התורה, תהילים וכו'.
לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא על ידי חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, משניות תניא תהילים בעל פה
י.png
היום יום ז' טבת
י.png אדם צריך להרבות באמירת אותיות (לאמור תהלים, לחזור משניות) מתי והיכן שהוא יכול, בכדי לחזק את קיום העולם, בכדי להציל עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע ולזכות לכל הגילויים הגבוהים ביותר י.png
היום יום ה' שבט

העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.

בספרים מובא, וכן הוא מנהג חב"ד, לומר בסיום שמונה עשרה קודם 'יהיו לרצון' פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה והאחרונה של שמו, כך לא ישכח את שמו כאשר ישאלו מלאך המות.

בנוסף לכך אצל חסידי חב"ד אומרים גם את שמו של הרבי כיון שרוצים להזכיר ששייכים אליו[3].

ד' אמות בחברון[עריכה]

אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר. הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת תרמ"ח:

י.png מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו י.png


הערות שוליים

  1. רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).
  2. לקוטי אמרים פרק ח.
  3. ראה בספר שהרבי יחייך ע' 113.