הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - דף השער"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (29 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
| + | בדבריו הקצרים בשער הספר, קובע [[אדמוה"ז]] באופן תמציתי את מטרתו הכללית של הספר - | ||
| + | *'''ספר ליקוטי אמרים''' - "ליקוטי" - ברוב [[ענווה|ענוונותו]] קרא לספר בשם זה, להורות שאין בדבריו חידוש, אלא ליקוט בלבד מדברי קודמיו. "אמרים" - תוכן הספר הוא תשובות שהשיב רבינו לחסידים שנכנסו עליו ליחידות (דברים שנאמרו בע"פ). | ||
| + | *'''חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים''' - לחלק הראשון של "ליקוטי אמרים" קורא [[אדמוה"ז]] "ספר של בינונים", כי מטרת הספר היא להורת דרך בעבודת ה' עבור ה"[[בינונים]]". | ||
| + | *'''מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע''' - הספר נלקט מדברים שנכתבו בספרים (מקובל מפי חסידים ראשונים שכוונתו לספרי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6240.htm אגרות קודש חלק י"ז אגרת ו'רמ].}} ו[[השל"ה הקדוש]]), וממה שקיבל בע"פ מרבותיו [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ומפי [[רבי מנחם מענדל מויטבסק]]. | ||
| + | *'''מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו''' - הפסוק מעיד שכל אדם יכול לעבוד את ה', ב[[פה|פיו]], [[לב|ליבו]] ו[[מעשה|מעשיו]], וזה בהישג יד. | ||
| + | *'''לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה''' - יש שני אופנים להגיע ל[[אהבת ה']]: | ||
| + | ::'''"דרך קצרה וארוכה":''' (דרך קלה להשגה, אך אינה משפיע באמת על [[פנימיות]] האדם, ולאורך זמן) - בדרך זו, האדם מעורר את רגשי לבו לעבודת [[השי"ת]], ועל ידי זה הוא מגיע לידי [[רשפי אש]] של [[אהבת ה']]. בדרך זו אמנם קל יותר לבוא לידי אהבת ה', כי לא נדרש בה הרבה עבודה מן האדם אלא רק לעורר את ה[[אהבה המסותרת]] שב[[לב|ליבו]]. אך מכל מקום זו דרך ארוכה, כי באותה שעה יש לאדם התעוררות גדולה, אבל כעבור מעט זמן מתבטל כוח ההתעוררות והאדם חוזר למקומו הראשון. וזאת כיון שעשה זאת ללא עבודה על ה[[מידות]]יו ו[[שכל]]ו, זה לא שינה את פנימיותו ומהותו, ובתוך תוכו עדיין הוא נשאר כמקודם עם כל אותן המידות וה[[תאווה|תאוות]] המונעות ממנו להתקרב לאלוקות באמת. לכן בפועל יהיו הרבה מניעות ועיקובים בדרך שלא יניחו לו להפוך לבו באמת לאהבת ה'. | ||
| + | ::'''"דרך ארוכה וקצרה":''' (דרך הדורשת עבודה פנימית, אבל משנה את פנימיותו של האדם באמת) - דרך זו ה"ארוכה וקצרה" שהיא הדרך המבוארת בספר התניא, דורשת עבודה פנימית מהאדם, כי בכדי להפוך את רגשי הלב מתאוות [[עולם הזה]] לאהבת ה' אמיתית בפנימיותו ומהותו, מוכרחת עבודת ה[[מוח]] אצל כל אחד לפי ערכו. היינו לימוד והשגה בגדלות ה', ולאחר מכן התבוננות והעמקת ה[[דעת]] בעניינים שלמד והשיג, כדי שמההשגה שבמוח יתעורר גם בלבבו רגשי אהבה לה'. | ||
| + | ::ונמצא שבדרך זו אין סגולות ותחבולות קלות לעורר את הלב, אלא נדרשת מהאדם "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].}}. אבל כיון שבדרך זו נשתנית מהותו ופנימיותו של האדם, ועל ידה הוא הופך בסופו של דבר את רגשי ליבו לאהבת ה' באמת, אז יוצא שהיא דרך קצרה, שהרי דווקא על ידה מגיעים לתכלית המטרה. ולכן נקרית דרך "דרך ארוכה 'וקצרה'" | ||
| + | *'''בעזרת ה' יתברך''' - מלבד הפירוש הפשוט ש"בעזרת [[השי"ת]] קאי על כתיבת הספר יש משמעות נוספת. אדמוה"ז בא לעודד ולחזק את האדם הלומד את הספר ולהודיעו שאע"פ שהדרך המבוארת בו היא "ארוכה וקצרה" שזו עבודה פנימית, קשה, מתמדת וביגעה רבה כל ימי חייו, מכל מקום, הובטחנו שיש לנו עזר מלמעלה, ואם רק נתייגע כראוי, אז יתקיים "בעזרת ה' יתברך"{{הערה|משיחת [[פרשת תזריע-מצורע|ש"פ תזריע מצורע]] [[תשמ"ב]].}} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
{{קטע תניא|קטע=דף השער|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - דף השער|דף השער}}}} | {{קטע תניא|קטע=דף השער|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - דף השער|דף השער}}}} | ||
| + | |||
| + | ==חשיבותו== | ||
| + | כשמתחילים מחזור חדש ב[[שיעורים יומיים#תניא|לימוד השיעורים היומיים על ספר התניא]] לומדים גם את דף השער, מפני שהוא חלק מהספר ממש. [[אדמוה"ז]] בעצמו כתב אותו. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר בשם אביו [[אדמו"ר המהר"ש]]: השער של ליקוטי אמרים תניא הוא [[תורה]]. שמעתי מאבי ([[אדמו"ר ה'צמח צדק']]) ביאורים ארוכים על כל מלה של דף השער של התניא. | ||
| + | |||
| + | והמשיך אדמו"ר הרש"ב: כאשר אבי התחיל ללמוד עמי תניא, התחיל מהמילים "ספר ליקוטי אמרים הנקרא בשם ספר של בינונים"{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[ה'ת"ש]] עמ' 144}}. | ||
| + | |||
| + | מסופר על [[הרבי הריי"צ]], כשהיה ילד קטן, הוא למד את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך דף השער של ספר התניא{{הערה|[[לקוטי שיחות]], כרך ב', ע' 476 (ב[[מכון לוי יצחק|הוצאה המתורגמת]] - ע' 175).}}. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| − | + | בדבריו הקצרים בשער הספר, קובע [[אדמוה"ז]] באופן תמציתי את מטרתו הכללית של הספר - | |
| + | |||
| + | הספר בא להורות דרך בעבודת ה' עבור ה[[בינונים]], ודבר זה בהישג יד. | ||
| + | ובספר זה מבוארת הדרך ה"ארוכה וקצרה" אשר היא עבודה פנימית וקשה הדורשת "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת", אבל בסופו של דבר מתהפכים רגשי ליבו של האדם לאהבת ה' אמיתית ותמידית. | ||
| − | == | + | ==לקריאה נוספת== |
| + | *הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535534 ביאור משולב לדף השער], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http:// | + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61390 שיעור על דף השער בבלוג וידאו מאת הרב] [[יאיר כלב]] {{וידאו}} {{אינפו}} |
| − | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א'|רשימה= | + | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ליקוטי אמרים - הסכמה א']]|רשימה=דף השער|הסכמה א']]}} |
[[קטגוריה:דף השער וההקדמה - תניא]] | [[קטגוריה:דף השער וההקדמה - תניא]] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:05, 27 ביולי 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
תוכן עניינים
הקדמה[עריכה]
טקסט[עריכה]
בדבריו הקצרים בשער הספר, קובע אדמוה"ז באופן תמציתי את מטרתו הכללית של הספר -
- ספר ליקוטי אמרים - "ליקוטי" - ברוב ענוונותו קרא לספר בשם זה, להורות שאין בדבריו חידוש, אלא ליקוט בלבד מדברי קודמיו. "אמרים" - תוכן הספר הוא תשובות שהשיב רבינו לחסידים שנכנסו עליו ליחידות (דברים שנאמרו בע"פ).
- חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים - לחלק הראשון של "ליקוטי אמרים" קורא אדמוה"ז "ספר של בינונים", כי מטרת הספר היא להורת דרך בעבודת ה' עבור ה"בינונים".
- מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע - הספר נלקט מדברים שנכתבו בספרים (מקובל מפי חסידים ראשונים שכוונתו לספרי המהר"ל מפראג[1] והשל"ה הקדוש), וממה שקיבל בע"פ מרבותיו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ומפי רבי מנחם מענדל מויטבסק.
- מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו - הפסוק מעיד שכל אדם יכול לעבוד את ה', בפיו, ליבו ומעשיו, וזה בהישג יד.
- לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה - יש שני אופנים להגיע לאהבת ה':
- "דרך קצרה וארוכה": (דרך קלה להשגה, אך אינה משפיע באמת על פנימיות האדם, ולאורך זמן) - בדרך זו, האדם מעורר את רגשי לבו לעבודת השי"ת, ועל ידי זה הוא מגיע לידי רשפי אש של אהבת ה'. בדרך זו אמנם קל יותר לבוא לידי אהבת ה', כי לא נדרש בה הרבה עבודה מן האדם אלא רק לעורר את האהבה המסותרת שבליבו. אך מכל מקום זו דרך ארוכה, כי באותה שעה יש לאדם התעוררות גדולה, אבל כעבור מעט זמן מתבטל כוח ההתעוררות והאדם חוזר למקומו הראשון. וזאת כיון שעשה זאת ללא עבודה על המידותיו ושכלו, זה לא שינה את פנימיותו ומהותו, ובתוך תוכו עדיין הוא נשאר כמקודם עם כל אותן המידות והתאוות המונעות ממנו להתקרב לאלוקות באמת. לכן בפועל יהיו הרבה מניעות ועיקובים בדרך שלא יניחו לו להפוך לבו באמת לאהבת ה'.
- "דרך ארוכה וקצרה": (דרך הדורשת עבודה פנימית, אבל משנה את פנימיותו של האדם באמת) - דרך זו ה"ארוכה וקצרה" שהיא הדרך המבוארת בספר התניא, דורשת עבודה פנימית מהאדם, כי בכדי להפוך את רגשי הלב מתאוות עולם הזה לאהבת ה' אמיתית בפנימיותו ומהותו, מוכרחת עבודת המוח אצל כל אחד לפי ערכו. היינו לימוד והשגה בגדלות ה', ולאחר מכן התבוננות והעמקת הדעת בעניינים שלמד והשיג, כדי שמההשגה שבמוח יתעורר גם בלבבו רגשי אהבה לה'.
- ונמצא שבדרך זו אין סגולות ותחבולות קלות לעורר את הלב, אלא נדרשת מהאדם "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת"[2]. אבל כיון שבדרך זו נשתנית מהותו ופנימיותו של האדם, ועל ידה הוא הופך בסופו של דבר את רגשי ליבו לאהבת ה' באמת, אז יוצא שהיא דרך קצרה, שהרי דווקא על ידה מגיעים לתכלית המטרה. ולכן נקרית דרך "דרך ארוכה 'וקצרה'"
- בעזרת ה' יתברך - מלבד הפירוש הפשוט ש"בעזרת השי"ת קאי על כתיבת הספר יש משמעות נוספת. אדמוה"ז בא לעודד ולחזק את האדם הלומד את הספר ולהודיעו שאע"פ שהדרך המבוארת בו היא "ארוכה וקצרה" שזו עבודה פנימית, קשה, מתמדת וביגעה רבה כל ימי חייו, מכל מקום, הובטחנו שיש לנו עזר מלמעלה, ואם רק נתייגע כראוי, אז יתקיים "בעזרת ה' יתברך"[3]
| דף השער |
|---|
| ספר לקוטי אמרים חלק ראשון
הנקרא בשם ספר של בינונים מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י. |
חשיבותו[עריכה]
כשמתחילים מחזור חדש בלימוד השיעורים היומיים על ספר התניא לומדים גם את דף השער, מפני שהוא חלק מהספר ממש. אדמוה"ז בעצמו כתב אותו.
אדמו"ר הרש"ב אמר בשם אביו אדמו"ר המהר"ש: השער של ליקוטי אמרים תניא הוא תורה. שמעתי מאבי (אדמו"ר ה'צמח צדק') ביאורים ארוכים על כל מלה של דף השער של התניא.
והמשיך אדמו"ר הרש"ב: כאשר אבי התחיל ללמוד עמי תניא, התחיל מהמילים "ספר ליקוטי אמרים הנקרא בשם ספר של בינונים"[4].
מסופר על הרבי הריי"צ, כשהיה ילד קטן, הוא למד את אותיות האל"ף בי"ת מתוך דף השער של ספר התניא[5].
סיכום[עריכה]
בדבריו הקצרים בשער הספר, קובע אדמוה"ז באופן תמציתי את מטרתו הכללית של הספר -
הספר בא להורות דרך בעבודת ה' עבור הבינונים, ודבר זה בהישג יד.
ובספר זה מבוארת הדרך ה"ארוכה וקצרה" אשר היא עבודה פנימית וקשה הדורשת "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת", אבל בסופו של דבר מתהפכים רגשי ליבו של האדם לאהבת ה' אמיתית ותמידית.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לדף השער, מתוך הספר שיעורים בספר התניא
קישורים חיצוניים[עריכה]
| הקודם: - |
דף השער | הבא: ליקוטי אמרים - הסכמה א' |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י"ז אגרת ו'רמ.
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק מ"ב.
- ↑ משיחת ש"פ תזריע מצורע תשמ"ב.
- ↑ משיחת אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות ה'ת"ש עמ' 144
- ↑ לקוטי שיחות, כרך ב', ע' 476 (בהוצאה המתורגמת - ע' 175).
