הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף הכט"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חסישדע באחער (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: הרחבה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד. | בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד. | ||
| − | נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של | + | נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב [[שלום דובער פופאק]]. |
נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת. | נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. | ||
| − | בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם [[ | + | בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי{{דרוש מקור}} על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].{{דרוש מקור}} |
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות. | בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות. | ||
| − | בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] | + | בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]], וכן הורה שלא להשתמש ב[[תהלוכות ל"ג בעומר]] בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו". |
| + | |||
| + | אירוע נוסף שארע בנושא זה, כאשר הכט פנה אל הרבי והביע את מורת רוחו מכך שמפרסמים בנושא המשיח וזהות המשיח, ולטענתו זה מרחיק יהודים במקם שליחותו. בתגובה, אישר הרבי וכתב שכאשר זה מרחיק יהודים אין לפרסם. מכתבו של הכט עורר את זעמם של רבים מהבחורים ב-[[770]] וכשהגיע הרב העכט ל[[770]] לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים מתוך להט הויכוח דחפו מעט את הרב הכט. | ||
| + | |||
| + | לאור החשיבות בהרחקת אלימות מליובאוויטש, בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. | ||
| + | |||
| + | כיום הרב הכט שינה את דעתו, ונמנה על גדולי הרבנים שמעודדים את פרסום הרבי כמלך המשיח ודואג לכך בפעילותו באילת. | ||
| + | |||
| + | לעומתו, הרבנים ברוך לבקיבקר וישראל צבי גליצנשטיין שהיו שלוחים אז באילת גם, התנגדו לשיטתו ופרסמו על משיח, מה שיצר מחלוקת גדולה שגרמה לעזיבת השלוחים גליצנשטיין ולבקיבקר{{הערה|ע"פ עדות הרב לבקיבקר, בהתוועדות בישיבת חח"ל צפת.}} בתשנ"ה. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}. | בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}. | ||
| − | + | בפעילותו בעיקר אילת הקים בית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום לאנשים חסרי בית ואמצעי פרנסה, ודאג להקמת מקוואות ברחבי העיר. | |
| − | בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי | + | בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־14:48, 27 באפריל 2022
| הרב יוסף הכט | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | י"ד שבט תשי"א |
| ארצות הברית | |
| מקום פעילות | אילת |
| בת זוג | טליא |
| אב | משה יצחק |
הרב יוסף יצחק הכט (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, רבה הראשי של העיר אילת, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בארצות הברית בי"ד שבט תשי"א לאביו הרב משה יצחק הכט ולאימו, בת ר' שמעיה קרינסקי, ונקרא על-שם אדמו"ר הריי"צ.
בצעירותו למד בתומכי תמימים 770 והיה אחד משבעת הקנים. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי ועד הנחות התמימים. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.
נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב שלום דובער פופאק.
נבחר בשנת תשל"ז כאחד מקבוצת השלוחים לארץ הקודש על ידי הרבי יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' זושא וילימובסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי הוא נבחר בחודש אלול תשל"ט לרבה הראשי האשכנזי של אילת. בהמשך מונה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד.
בשנת תש"נ עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב לייבל גרונר והיה ממונה מטעם הרבי[דרוש מקור] על פירוק ארגון הגג למוסדות חב"ד והחלפת הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.[דרוש מקור]
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.
בתקופה שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני משיח וזיהויו של הרבי כמלך המשיח, וכן הורה שלא להשתמש בתהלוכות ל"ג בעומר בשלטי "אנו רוצים משיח עכשיו".
אירוע נוסף שארע בנושא זה, כאשר הכט פנה אל הרבי והביע את מורת רוחו מכך שמפרסמים בנושא המשיח וזהות המשיח, ולטענתו זה מרחיק יהודים במקם שליחותו. בתגובה, אישר הרבי וכתב שכאשר זה מרחיק יהודים אין לפרסם. מכתבו של הכט עורר את זעמם של רבים מהבחורים ב-770 וכשהגיע הרב העכט ל770 לקראת חג השבועות, כמה בחורים מתוך להט הויכוח דחפו מעט את הרב הכט.
לאור החשיבות בהרחקת אלימות מליובאוויטש, בימים הסמוכים למאורע בחלוקת הדולרים של יום ראשון כ"ח אייר דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של ישיבת תות"ל המרכזית הרב דוד רסקין שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה בבית דין[1]. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים.
כיום הרב הכט שינה את דעתו, ונמנה על גדולי הרבנים שמעודדים את פרסום הרבי כמלך המשיח ודואג לכך בפעילותו באילת.
לעומתו, הרבנים ברוך לבקיבקר וישראל צבי גליצנשטיין שהיו שלוחים אז באילת גם, התנגדו לשיטתו ופרסמו על משיח, מה שיצר מחלוקת גדולה שגרמה לעזיבת השלוחים גליצנשטיין ולבקיבקר[2] בתשנ"ה.
בשנת תשנ"ה חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את תוארי ההסתלקות על הרבי[3].
בפעילותו בעיקר אילת הקים בית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום לאנשים חסרי בית ואמצעי פרנסה, ודאג להקמת מקוואות ברחבי העיר.
בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.
משפחתו
- בניו
- הרב מנחם מענדל - שליח ורב קהילה בצפון תל אביב.
- הרב שניאור זלמן צבי הירש - משפיע בתומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב לוי - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשחמון, אילת.
- הרב שמעיה - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר"מ בישיבת תות"ל נתניה) רב קהילה וראש כולל ביפו.
- הרב משה יצחק - ר"מ בישי"ק חח"ל צפת, ושליח הרבי שליט"א מלך המשיח בגבעת אבני.
- הרב ישראל דוד - שליח לצעירים בעיר חיפה.
- הת' אברהם יהושע - נפטר בצעירותו בכ"ח שבט תשפ"ב.
- חתניו
- הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.
- הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9 פריז.
- הרב משה סילמן - מנהל ישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
- הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
- הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.
לקריאה נוספת
- היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה, ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199
- המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54
קישורים חיצוניים
- "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף
- 
- להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)
- גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות
- ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה - מאמר דעה מהרב הכט
- העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח
- ב-770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי - ראיון עם הרב הכט בשבועון בית משיח
- השלוחים - עצמותו של הרבי - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה בארץ הקודש מתוך בית משיח גליון 530.
- [://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]
בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem(אנגלית) - הרוצה להחכים ידרים, ראיון בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב
| חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש | ||
|---|---|---|
| חברי בית הדין כיום | מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל |  |
| אבות בית הדין במשך השנים | הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי | |
| חברי בית הדין בעבר | הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג | |
| דיינים בבית הדין | הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב חיים קיז'נר • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי | |
| מזכירות | הרב יצחק נוב | |
הערות שוליים
- ↑ על פי הוידיאו מחלוקת הדולרים
- ↑ ע"פ עדות הרב לבקיבקר, בהתוועדות בישיבת חח"ל צפת.
- ↑ פסק הדין.
