שבעת קני המנורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שבעת הקנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות לנשיאותו ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.

תולדות המושג[עריכה]

בתחילת חודש כסלו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.

מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.

שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,

הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.

למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב-770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מה"קנים" בחסידות.

לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסלו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם. לאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון, והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.

הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פלפולים, ואכן, יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון, הרבי הזכיר את העניין בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.

הרבי רצה שמנהג שבעת הקנים יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד בצירוף קובץ הפלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.

כאשר אחד מה'קנים' כתב לרבי על גבהות הלב שהוא מרגיש בעקבות כך, ביטל זאת הרבי והרבי וכתב לו שהישות באה "מהחמץ שבאדם, ולא חס ושלום מלימוד תורה ודא"ח"[1].

ה"קנים" הראשונים[עריכה]

בחסידות
בנגלה

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים