הבדלים בין גרסאות בדף "חיים שאול ברוק"
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (151 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=נכדו מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}} |
| − | ה[[משפיע]] ר' '''חיים שאול ברוק''' | + | [[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]] |
| + | ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. | ||
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | ר' שאול נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. | ||
| − | בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של [[ | + | בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות. |
| − | + | [[מסירות נפש]]ו ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים". | |
| − | + | בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. | |
| + | [[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]] | ||
| − | ר' | + | בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את מרת צביה בת ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]]. |
| − | + | בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ועם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]]. | |
| − | + | ===הישיבה בזוויהל=== | |
| + | בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. | ||
| − | + | שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. | |
| − | כחודש לאחר הקמת הישיבה, | + | כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט. |
| − | בגלל המצב החמור שנוצר, | + | בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. |
| − | + | ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. | |
| − | + | התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים. | |
| − | + | לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===העברת מיקומה של הישיבה=== | |
| + | [[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]] | ||
| − | + | בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. | |
| − | + | הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]. | |
| − | + | גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו. | |
| − | + | בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול. | |
| − | + | כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"א בתשרי]] [[תרצ"ז]]. | |
| − | + | גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות. | |
| − | + | ===רב בראשון לציון=== | |
| + | [[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]] | ||
| + | כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]]. | ||
| + | |||
| + | ===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב=== | ||
| + | בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. | ||
| + | |||
| + | ==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== | ||
| + | [[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]] | ||
| + | עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]]. | ||
| + | |||
| + | מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים. | ||
| + | |||
| + | את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. | ||
| + | |||
| + | הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]]. | ||
| + | |||
| + | ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]. | ||
| + | |||
| + | ==ספר לזכרו== | ||
| + | הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצ'וב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח]] בארצות הברית; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}. | ||
| + | |||
| + | העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה. | ||
| + | |||
| + | == משפחתו == | ||
| + | רעייתו, מרת צביה ברוק - נפטרה ד' טבת תשט"ז. | ||
| + | אביו, הרב ישראל בן-ציון ברוק - נפטר כ"ד ניסן במדינת רוסיא (השנה לא ידועה). | ||
| + | ;ילדיו | ||
| + | *מרת ריבה - נפטרה י מנחם אב תש"ס- שהייתה נשואה לרב [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו. | ||
| + | *הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]]. | ||
| + | *הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק. | ||
| + | *מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]). | ||
| + | *מרת רחל הלפרין אשת הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] (נפטרה [[כ"ד חשון]] [[תשפ"ב]]). | ||
| + | *מרת אסתר שרגאי - נפטרה ג תמוז תש"נ- אשת מנחם שרגאי. | ||
| + | |||
| + | ;נכדיו | ||
| + | *הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]] | ||
| + | *הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד | ||
| + | |||
| + | == לקריאה נוספת == | ||
| + | *'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד. | ||
| + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
| + | *בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק | ||
| + | *'''החסיד שלא וויתר על רגע''', הרב יוסף אברהם פיזם, רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 35-54 *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 277-286. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת ברוק]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:42, 2 במאי 2024
ערך זה עוסק בראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. אם התכוונתם לנכדו מנהל 
המשפיע הרב ר' חיים שאול ברוק (תרנ"ד - י"ב בניסן תשכ"ה) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
ר' שאול נולד לאביו ר' ישראל בן ציון ברוק ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב יהודה לייב שאול ליבין בעיירה סנובסק בשנת תרנ"ד.
בשנת תרס"ט נסע לעיירה ליובאוויטש והחל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש בזאל הגדול. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של תומכי תמימים והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב שמואל גרונם אסתרמן וקיבל ממנו רבות.
מסירות נפשו לתורה ולמצוות היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע לליובאוויטש בשנת תרס"ט בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ויראת שמים ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ ללון במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה.
.jpg)
בישיבה למד עד שנת תרע"ו, אז נשא את מרת צביה בת ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד בבינשקוביץ'. תקופה מסוימת היה מלמד נערים בויטבסק, ולאחר מכן מונה לרב העיירה אלינוי.
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ואדמו"ר הריי"צ הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ועם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך התורה והיראה.
הישיבה בזוויהל[עריכה]
בשנת תרפ"ח עבר לזוויהל וחידש את תומכי תמימים זוויהל שם שימש כראש ישיבה, משפיע ומשגיח גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה היבסקציה לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון בית הכנסת כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר בית הכנסת ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף בטלית ובתפילין, כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ביחידות עוד שעה ארוכה.
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן להתפלל בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של חזן בית הכנסת שהסכים לארח את הישיבה במסירות נפש.
בחודש חשוון התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. בית הכנסת היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. בג' בטבת תרפ"ט גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.
העברת מיקומה של הישיבה[עריכה]
בסוף חודש אדר נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג הפסח העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של תומכי תמימים בערים אחרות.
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ תרפ"ט. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול לברדיטשוב, ובשנת תרצ"ה ייסד שם את ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב.
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות הק.ג.ב. לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת תרצ"ז את המדינה ולהגיע לארץ ישראל בי"א בתשרי תרצ"ז.
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.
רב בראשון לציון[עריכה]
כשעלה לארץ הקודש, התיישב בראשון לציון. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה לרב הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב יוסף שמוטקין.
מגיד שיעור ומשפיע בתל אביב[עריכה]
בקיץ תרח"ץ יסדו בתל אביב את ישיבת "אחי תמימים ליובאוויטש" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.
בשנת תש"ט שימש תקופה קצרה כמשפיע ישיבת תומכי תמימים תל אביב.
מנהל אחי תמימים ראשון לציון[עריכה]
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת אחי תמימים בראשון לציון. עברו מספר ימים וליד בית הכנסת חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת תשי"ב.
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום י"ב בניסן תשכ"ה.
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו תש"ל על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת חנוכת הבית, בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו[1].
בשנת תשכ"א היה בין נוסעי הצ'רטר הראשון. היה חבר בהנהלת משלחת חב"ד בג'וינט.
ביאוריו לתניא נדפסו בספר זכרון - ברוק ובליקוטי ביאורים בספר התניא.
ספר לזכרו[עריכה]
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא מעשה חשב שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצ'וב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי אגו"ח בארצות הברית; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' אהרון ירוסלבסקי ור' ישראל נעוולער; תמונה נדירה בעת החופה של הרב אברהם חנוך גליצנשטיין; על גורל חתנו הראשון ר' יעקב ש"ץ וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד[2].
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.
משפחתו[עריכה]
רעייתו, מרת צביה ברוק - נפטרה ד' טבת תשט"ז. אביו, הרב ישראל בן-ציון ברוק - נפטר כ"ד ניסן במדינת רוסיא (השנה לא ידועה).
- ילדיו
- מרת ריבה - נפטרה י מנחם אב תש"ס- שהייתה נשואה לרב יעקב שץ שניהל את ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב ותומכי תמימים פולטובה, והיה מעשרה הרוגי מלכות ועקבותיו לא נודעו.
- הרה"ת ר' מנחם מענדל ברוק.
- הרה"ת ר' ישראל ברוק שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.
- מרת ביילא אשת הרב יצחק גליצנשטיין (נפטרה כ' אייר תשמ"ח).
- מרת רחל הלפרין אשת הרה"ח הר' משה צבי הלפרין, רב קהילת חב"ד בראשון לציון (נפטרה כ"ד חשון תשפ"ב).
- מרת אסתר שרגאי - נפטרה ג תמוז תש"נ- אשת מנחם שרגאי.
- נכדיו
- הרב חיים שאול ברוק - מנהל ועד הנחות בלה"ק
- הרב אברהם אבא ברוק-שימש כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, מורה בבית ספר למלאכה בנחלת הר חב"ד ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר זכרון - ברוק בעריכת תלמידו ר' אורי בן שחר שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי התניא שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- בדרכי החסידים לר' יואל כהן במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק
- החסיד שלא וויתר על רגע, הרב יוסף אברהם פיזם, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 35-54 *ספר חסידים הראשונים ע' 277-286.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.
- ↑ שני פרקים מהספר יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- ראשי ישיבות חב"ד בעבר
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון
- צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב
- אישים בראשון לציון
- משפיעים בישיבות
- משפחת ברוק
- חסידים שנאסרו בברית המועצות
- אישים שנולדו בשנת תרנ"ד
- אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
