הצ'רטר הראשון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' איצ'ה מענדל ליס מוזג לחיים במהלך הטיסה

ה"צ'רטר" הראשון הינו הנסיעה המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד לרבי. את הנסיעה ארגן הרב איצ'ה מענדל ליס בשנת תשכ"א.

הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מאנ"ש לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.


הרעיון לארגון הצ'רטר[עריכה]

בשנת תשי"ז הרב ליס נסע לרבי לחודש תשרי. ארבע שנים לאחר מכן התגעגע מאוד לחזור ולשהות אצל הרבי. אבל בעיית המחסור בכסף עמדה לו לרועץ.

במצב כספי קשה זה, עלה ברעיונו לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל חודש תשרי אצל הרבי.

ראשית, במעשה זה פעל שציבור גדול ינסע לרבי לחודש תשרי; ושנית, החשבון שלו היה, שבעסק כזה יוכל להרויח בקלות כרטיס בחינם.

הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.

הצ'רטר יוצא לדרך[עריכה]

הרעיון התגבש לקראת חג הפסח. בכדי שאנ"ש לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי, פנה הרב ליס לרב אפרים וולף וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.

הרב וולף סירב לתת את חסותו לאירגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב ישראל לייבוב שהיה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.

כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.

בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ. רבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.

כשהגיע מספר הנרשמים לשישים ומעלה, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב נחום טרבניק; הרב אייזיק קרסיק, והרב לייבל כהן, ויחד איתו היו וועדה מארגנת בת ארבעה אנשים.

תגובת המשרדים השונים[עריכה]

כשהגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הם היו המומים. הם לא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד לארצות הברית.

לבד מההימור הכספי הגדול, הם גם לא האמינו שהוא יצליח לסדר את כל הסידורים הפורמליים למיניהם, החל מהיתר יציאה וכלה באישור כניסה מהקונסוליה האמריקאית. הפקיד שאיתו ניהל הרב ליס את המשא ומתן היה אחד בשם "בן עטר" שמשפחתו מיוחסת להקדוש רבי חיים בן עטר, והוא הניח את ידו על הפרוייקט, והסכים להשכיר מטוס לארצות הברית.

במשך הזמן הם ראו שהעניין רציני ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, וזה המריץ אותם לאשר כל מיני הטבות, כמו פטור מכמה וכמה מיסים, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהם - החסידים - מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.

כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב חדקוב מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארה"ב ששהו אותה עת בארץ הקודש - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.

למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.

הכנות לנסיעה[עריכה]

השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. התוועדויות עם משפיעים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.

יום הטיסה[עריכה]

כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל הרבי. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.

נוסעי הצ'רטר[עריכה]

בין הנוסעים היו (רשימה חלקית):

קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר[עריכה]

מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על 'יחידות' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.

עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.

למחרת, כשניכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!

במשך היחידות שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר איתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.

גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.

בשמחת תורה, הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "אתה הראת" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.

לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.