הבדלים בין גרסאות בדף "הסורג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:לשכות.jpg|left|thumb|300px|בציור זה ניתן לראות את המחיצה הנקראת הסורג בין חומת הר הבית לעזרה.]]
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי נצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  
+
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה]]
כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.
+
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  
 +
כנגדן תיקנו [[חז"ל]] "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.
  
 
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]].
 
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]].
  
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
+
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים ב[[שבת]]. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}}
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו היתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}}
+
יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}}
  
== קישורים חיצונים ==
+
== קישורים חיצוניים ==
  
תמונה זו, היא מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב"ד אינפו]
+
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 תמונות מהחוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ימות המשיח, ט"ז תמוז תשפ"ג}}
 +
 
 +
{{בית המקדש}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
 
[[קטגוריה:הר הבית]]
 
[[קטגוריה:הר הבית]]
{{בית המקדש}}
 

גרסה אחרונה מ־21:17, 13 בדצמבר 2023

דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה

הסורג הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.[1] לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש המשנה תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.[2] כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".[3] ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.

הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.[4] וגובהו היה עשרה טפחים.

צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך עירוב המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,[דרושה הבהרה] ויש שערערו על דבריו.[דרושה הבהרה][5] יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. מדות פ"ב.
  2. תפארת ישראל[דרוש מקור]. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.
  3. מדות פ"ב.
  4. הרא"ש.
  5. רבינו עובדיה מברטנורא שם.