הבדלים בין גרסאות בדף "הסורג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | {{להשלים|כל הערך=כן}} |
| − | בתוך הר הבית, | + | [[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה]] |
| + | ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}} | ||
| + | כנגדן תיקנו [[חז"ל]] "שלוש עשרה השתחויות".{{הערה|1=מדות פ"ב.}} ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים. | ||
| − | + | הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.{{הערה|1=הרא"ש.}} וגובהו היה עשרה [[טפחים]]. | |
| − | + | צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך [[עירובי חצרות|עירוב]] המקום ולהכשירה לטלטול חפצים ב[[שבת]]. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,{{הבהרה|מה הם?!}} ויש שערערו על דבריו.{{הבהרה}}{{הערה|1=רבינו עובדיה מברטנורא שם.}} | |
| + | יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.{{מקור}} | ||
| − | + | == קישורים חיצוניים == | |
| − | + | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 תמונות מהחוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ימות המשיח, ט"ז תמוז תשפ"ג}} | |
| − | + | {{בית המקדש}} | |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:17, 13 בדצמבר 2023
הסורג הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.[1] לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש המשנה תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.[2] כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".[3] ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.
הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.[4] וגובהו היה עשרה טפחים.
צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך עירוב המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,[דרושה הבהרה] ויש שערערו על דבריו.[דרושה הבהרה][5] יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תמונות מהחוואי אלק ג'ררד
(הקישור אינו פעיל, ימות המשיח, ט"ז תמוז תשפ"ג)
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
