סדר טהרות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בסדר טהרות. אם התכוונתם למסכת בסדר טהרות, ראו מסכת טהרות.
חותמת "דכא לי"ה" (בארמית: טהור לה') ששימשה כסימן למאכלים ומשקים שנשמרו בטהרה

סדר טהרות הוא הסדר השישי מסדרי המשניות, ועוסק בעיקר בהלכות טומאה וטהרה.

דיני והלכות טומאות בשיחות הרבי[עריכה]

בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

בפירוש המשניות של הרמב"ם לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח הרבי[1] מכתב לרבי יוסף רוזין, שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים[2].

טומאת עבודה זרה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טומאת עבודה זרה

אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.

מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק "הסירו את אלוקי הנכר בתוככם" כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא יתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שבמחשבה שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה[3].

כיום[עריכה]

כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים להר הבית ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול נטילת ידיים ממים טמאים. בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפילו לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה[4] ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.

אם כי, אדמו"ר הזקן מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"[5].

הערות שוליים

  1. רשימות חוברת לו.
  2. יומא סז.
  3. לקוטי שיחות חלק ל' עמ' 155.
  4. הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.
  5. שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט סעיף כ'.