מסכת בכורות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסכת בכורות היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי. יש בה תשעה פרקים העוסקים בפרטי הדינים של בכורות - דיני פטר חמור (דהיינו זכר מחמור שנולד ראשון לאימו), בכור בהמה טהורה, דיני מומים הפוסלים את הקרבנות ואת הכהנים ודיני מעשר בהמה. בתלמוד הבבלי במסכת זו בדף ח קיים קטע אגדתא מפורסם הידוע בשם "סבי דבי אתונא". בתלמוד בבלי יש למסכת זו 60 דפים.

ביאורי הרבי[עריכה]

המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.

במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, ובמשנה מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. רבי יהודה חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך רבי מאיר סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא היתה קריבה על גבי המזבח.

הרבי[1] מבאר בשיחה ארוכה כי רבי מאיר פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני[2], ולכן רצה להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו[3], ולכן כאשר רבי יהודה הנשיא למד עם בנו רבי שמעון בן רבי את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן שמעון בן גמליאל[4], מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.

ביאורי הצמח צדק[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשל"ב.
  2. ראה בערך על מסכת הוריות בארוכה.
  3. כמובא בסוף מסכת הוריות דף י"ג ע"א
  4. שם.