מסכת פיאה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מסכת פאה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngהמונח "פאה" מפנה לכאן. לערך העוסק בכיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות, ראו פאה נכרית.

מסכת פיאה היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

תחילת וסיום המסכת[עריכה]

בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא". על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.

סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם[1]

למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של הרמב"ם, המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות[2].

ברוך הגבר[עריכה]

ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.

כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".

על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין הברכה הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.[3]

ביאורי הרבי על המסכת[עריכה]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תוס' אנשים שם. תוס' בסוף מסכת ידים.
  2. מלאכת שלמה
  3. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' 77.