דבר מלכות כי תבוא

" ואפילו כאשר מדובר אודות מחשבה, דיבור או מעשה יחידי שנראה פחות ערך בהשוואה לשאר מחשבותיו, דיבוריו או מעשיו – אבל כאשר מתבונן בזה כראוי, שגם מחשבה, דיבור או מעשה זה הוא חלק מ"ביכורים" שמובאים לבית המקדש, לפני ה' אלקיך – והכהן אשר יהי' בימים ההם משגיח על כל תנועה שלו – ודאי שישתדל ויתחזק שכל דבר הכי קטן, כל פרט בהנהגתו, ייעשה במלוא תשומת הלב והזהירות "

– שיחת שבת פרשת תבוא תנש"א. אות יג.

דבר מלכות תבוא הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש פרשת תבוא, כ"א אלול תנש"א[1].

השיחה עוסקת בהסברת מעלתו וחשיבותו של יהודי בהיותו ה"ביכורים" לה', ובחשיבות עבודתו.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקעעריכה

שיחה זו מהווה חלק מרצף של שיחות של הרבי שנאמרו באותה תקופה, בנושא מהותו העצמית של יהודי ונשמתו האלוקית.

בשיחה שאמר הרבי בשבת הקודמת דיבר על מהותו של יהודי שהוא "מציאות אחת עם מהותו ועצמותו ית', ישראל וקוב"ה כולא חד"[2], וכן בשיחה של שבת זו, "התכלית שכל התורה והמצוות - שאצל יהודי .. יורגש בגלוי שהוא "ביכורים" - בהיותו דבר אחד עם הקב"ה".

כך גם בשיחות של חורף תשנ"ב "לעתיד לבוא יראו בפועל ובגלוי את מציאותם האמיתית של ישראל, עצם הנשמה שהיא חד עם עצמותו ומהותו ית'"[3], "תחילת העבודה היא לידע שהוא חד ממש עם עצמות ומהות"[4].

תוכן השיחהעריכה

שאלות פתיחה.

א. מדוע נבחרה מצות ביכורים להיות ההקדמה לפרשה כולה, שתוכנה הכללי הוא הברית בין ה' וישראל על קיום התורה והמצוות.

ב. מדוע נקראת הפרשה 'תבוא', תיבה המדברת על הכניסה לארץ המהווה הקדמה בלבד לתוכן הפרשה כולה – קיום מצות ביכורים וכללות המצוות.

ביאור ראשון ובסיסי בתוכן הביכורים. תכלית התורה והמצוות.

ביאור מקיף על תוכנה הפנימי של מצות ביכורים פותח בהקדמה (באות ב) על תוכנה החיצוני של מצות ביכורים, ביטוי עמוק ביותר של הודאה לה' וההרגשה שלה' הארץ ומלואה. גם ענינינו הגשמיים הנמצאים לכאורה ברשותנו, מקומם הוא לפני ה' במקדש. תוכנה החיצוני של המצוה מתאים לתוכנה הפנימי (המבואר באריכות באות ג – האות המרכזית בביאור זה), אודות ישראל שקדמו לכל עניני העולם כביכורים, כיון שבעיני ה' ישראל הם תכלית בריאת העולם. ולכן כל אחד מהם בכל מצב בו הוא נמצא, וכל פרט הכי קטן בחייו, מחשבה דיבור או מעשה בודד שלו אפילו בעניני חול, הוא היקר ביותר בעיני ה' והכי קרוב אליו. וכאן שוב חוזרים (באות ד) למצות ביכורים בפשטות המבטאת את אותו קשר עמוק בין ישראל לה', שלכן גם עניניו הגשמיים ופירות השדה שלו מקומם הוא לפני ה' במקדש. בכך גם נוכל לענות (באות ה) על השאלה הראשונה בה נפתחה השיחה. התורה והמצוות באו לקשר את היהודי הנמצא בעולם הגשמי עם ה' יתברך, שזהו גם תוכנה של מצות ביכורים, הקשר העמוק של היהודי הגשמי עם ה'. ולכן היא מתאימה כהקדמה לפרשה זו, כדי לבטא את תכלית הברית על קיום התורה. אותיות ו-ט. העמקת הביאור. ביכורים הם יסוד התורה והמצוות. עד כאן נתבאר שהיהודי הוא 'ביכורים' ביחס לכל עניני העולם. בעומק יותר מתברר שהיהודי הוא 'ביכורים' גם ביחס לתורה. כאן בא (באות ו – האות המרכזית בביאור העמוק) ביאור מקיף המבאר בדיוק את היחס בין ישראל לתורה, שבסופו עולה המסקנה שגם יהודי שמסיבות שונות אינו שייך בגלוי לתורה, הינו 'ביכורים' לכל דבר וקשור לה' בקשר עצמי. והתורה באה רק לגלות קשר זה ולהביאו לידי ביטוי. באותיות הבאות (ז-ח) הרעיון מתקשר למקרא ביכורים, פסוקים המדברים על הקשר בין ישראל לה' עוד לפני מתן תורה. וכן בקשר לדין שבכורים טעונים כלי – הרומז לגופו הגשמי של היהודי. כאן (באות ט) נחזור שוב לשאלת הפתיחה הראשונה, וכעת נבין שהביכורים מהווים את יסוד התורה והמצוות. ביכורים מבטאים את הקשר העצמי בין ישראל לה', שהתורה באה רק לגלות אותו.

הוראה נוספת מתוכן הביכורים – כל רגע משמעותי.

בהמשך (אות י) באה השלכה נוספת מהביאורים הנ"ל אודות מעלתו הכי חשובה של היהודי, שכל נקודה בחייו חשובה ביותר לה', שלכן כל רגע בחייו הוא בעל משמעות הכי עמוקה. מכך מובן כיצד אפשר לדרוש ממנו את העבודה (שנאמרה בקשר למצות ביכורים) בכל יום יהיו בעינך כחדשים. כאן נחזור (באות יא) לשאלה השניה בפתיחת השיחה. שם הפרשה תבוא מהווה אמנם משמעות של הכנה בלבד לקיום המצוות, אך אצל יהודי שכל פרט בחייו כה משמעותי, גם ההקדמה וההכנה הינם בעלות משמעות בזכות עצמם.

הקשר לזמן, והמעשה הוא העיקר (א).

חודש אלול אף הוא מבטא את הקשר הקרוב ביותר בין יהודי לה', קשר עצמי (ביכורים) המביא אותו לקיום התורה והמצוות בפועל. בהתאם לכך, גם חשבון הנפש בחודש זה צריך להיות באופן המתאים לביכורים, חשבון נפש על כל מחשבה דיבור ומעשה בודדים.

אות יד. המעשה הוא העיקר (ב) – מיוחד – בנוגע להגאולה.

מכל הנ"ל ישנו גם לימוד מיוחד בנוגע להגאולה. עד כמה יש כח לתפלתו של היהודי לפעול את הגאולה, ועד כמה רצונו של היהודי לגאולה הוא רצון אחד עם רצון ה', שבודאי ישלח לנו אותה תיכף ומיד ממש.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים