ישיבת תומכי תמימים
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תומכי תמימים היא רשת ישיבות חב"ד ברחבי העולם, על בסיס השם שניתן לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בידי מייסדה הרבי הרש"ב.
ייסוד והקמת הישיבה
| ערך מורחב – תומכי תמימים ליובאוויטש |
בסעודת חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, - יום ראשון ט"ו באלול תרנ"ז - הודיע אדמו"ר הרש"ב שברצונו להודיע לקהל בח"י אלול הודעה חשובה הקשורה לכל רבותינו נשיאינו. מאוחר יותר הרבי הרש"ב כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של אנ"ש שהיו באותו זמן בליובאוויטש לרגל שמחת החתונה. הרבי פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד ישיבה לבחורים יודעי תורה שיתעסקו בלימוד החסידות מתוך יראת שמים.
ביום שלישי י"ז באלול תרנ"ז בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר התלמידים הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב החסיד שמואל גרונם אסתרמן - שילמד אותם חסידות על פי הסדר שסידר.
דבר השליחות[דרושה הבהרה]
ביום רביעי, יום הבהיר ח"י אלול, בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה 'סעודת שבע-ברכות', בה מסר הרבי הרש"ב את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים.
וכך מתאר זאת הרבי הריי"צ: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת שבע ברכות, אבי היה בהתרגשות של שמחה, ואמר: "יהודים בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, י"ח אלול, הוא יום הבהיר בו נולדו רבנו הזקן ומורנו הבעש"ט, וביום קדוש זה אני מייסד ישיבה בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי מסירות נפש על תורה ועבודה בדרכי חסידות חב"ד".
הרבי הרש"ב אמר מאמר חסידות בענין "אור שנברא ביום הראשון היה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום ח"י באלול, היום הקדוש בו נולד מורנו הבעש"ט לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של יפוצו מעיינותיך חוצה, להחיש את ביאת משיח צדקנו".
מטרת הישיבה
כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי רוסיה, תנועת השכלה והציונות, יסד אדמו"ר הרש"ב בשנת תרנ"ז ישיבה גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "תומכי תמימים" בעיירות האזור.
שם זה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדו: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את המידות, לחזק את הרצון, לרומם את הנפש; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה 'תמים'.
בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד ישיבות, כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת התורה הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - ליטא, והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות ישראל.
ישיבת "תומכי תמימים" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות ליטא הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית.
מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם הרבי האדמו"ר.
בשנת תרס"א, שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "תומכי תמימים", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, משפיעיה ומשגיחיה, ופנה אליהם בדברים אלה:
"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."
בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).
כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "תומכי תמימים" ובשנת תרס"ג - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים לישיבה, שהיוותה מרכז ישיבות "תומכי תמימים".
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בערים רבות בכל אזורי רוסיה, כמו קוטאיס בגרוזיה, וערים באוזבקיסטאן, באסיה התיכונה הרוסית.
אדמו"ר הריי"צ, שמילא את מקומו של אביו אדמו"ר הרש"ב אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של ישיבת תומכי תמימים, ודבר לא נעשה בישיבה בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו ישיבות תומכי תמימים, בכמות ובאיכות.
איגוד תלמידי הישיבות
|
| ערך מורחב – איגוד תלמידי הישיבות |
במטרה להמשיך ולהחזיק את רוחה של תומכי תמימים גם לאחר שנות הלימוד בישיבה, יזם אדמו"ר הריי"צ את הקמת 'איגוד התמימים' שמטרתו היתה לדאוג להסתדרותם הגשמית של בוגרי הישיבה, ולמציאות משרות רבנות עבורם, חיזוק קביעות עיתים בלימוד החסידות, ופעולות נוספות עבורם.
הרוח
ישיבות "תומכי תמימים" של חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, ולכל היותר - לחנך, ו"תומכי תמימים" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן מתחנך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים בתורה, מחונכים באמונה, אלא גם דרוכים למלחמה למען תורה ואמונה, להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמו"רי חב"ד חזו מראש.
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין חסידות ולומדות. חסידות ולומדות, לפי חסידות חב"ד, הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן.
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בהשכל ודעת אלא גם ברגש - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה.
חסידות אינה ענין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על בינה שבלב, רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את המוח ואת הלב גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.
חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו חב"ד לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על יסוד כללי הגיון - כמו סוגיה בש"ס או כמו בירור בהלכה.
חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות בתורה שבעל-פה, ואין צורך לומר בתורה שבכתב, הבנה נכונה בה, היא כולה עבודת ה', וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות".
ואין מחיצה בין תפילה ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ובין ניגונו של הרבי. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית - ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש.
השיטה
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על המחשבה וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד הלכה זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה?
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת.
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.
כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "תומכי תמימים" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של אדמו"ר הרש"ב, בקונטרס עץ חיים (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים":
העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא,
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה.
וידקדק הרבה מאוד בפירוש רש"י... והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".
הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.
יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים חסידי חב"ד. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן בהלכה והן - בחסידות.
החינוך היה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אינדיבידואלי, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "המשפיעים" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו חב"ד.
מכאן ההתלהבות, מסירות הנפש, המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מרוסיה תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של אפריקה הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות אירופה המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.
סדרי הישיבה
|
| ערך מורחב – שמירת הסדרים |
סדרי ישיבת תומכי תמימים מתחלקים לשניים: נגלה וחסידות. כשליש מסדר היום לומדים חסידות וכשני שליש נגלה. בתומכי תמימים ליובאוויטש למדו כארבע שעות חסידות וכשמונה שעות נגלה. במשך השנים עם גלגולי ישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם וחלישות הגוף בדור האחרון, הסדר נקבע שלומדים שלוש שעות חסידות וכשש-שבע שעות נגלה.
סדר חסידות בוקר
הסדר מתחיל בשעה 7:00 בבוקר ונמשך כשעה וחצי. לאחריו יש הפסקה המהווה הכנה לתפילת שחרית. כדאי לפרט את הספרים העיקריים הנלמדים בישבות חבד בסדר בוקר וערב לענד יש כזה דבר
סדר נגלה
סדר נגלה בוקר מתחיל בשעה 12:00 ונמשך עד השעה 19:00. שלאחריה תפילת מנחה[1]
סדר חסידות ערב
הסדר בערב מתחיל בשעה 20:00 עד 21:30.
בעתות מצוקה
הלשנה
בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה[דרוש מקור].
בימי מלחמת העולם הראשונה
גם בימיה הקשים של מלחמת העולם הראשונה, לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר הישיבות נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת.
באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של האדמו"ר מליובאוויטש 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום.
בשלטון ה"יבסקציה"
בימי הקומוניסטים השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של אדמו"ר הריי"צ (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו בב' ניסן תר"פ) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן. הרבי הריי"צ יסד בעזרת חסידיו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל.
שבע שנים, משנת תר"פ עד תרפ"ז, (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.
בשנת תרפ"ז (1927) החליטו אנשי היבסקציה לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים ג.פ.או., שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ.
לאחר ששוחרר גורש מרוסיה, אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.
תומכי תמימים בארצות הברית
תומכי תמימים בנשיאות הרבי
מתחילת נשיאותו של הרבי הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות תומכי תמימים - בארצות הברית על ידי מרכז ישיבות חב"ד (שהיה בהנהלת הרב שמריהו גוראריה עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), בארץ ישראל על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובכל רחבי העולם על ידי השלוחים.
כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" בכל רחבי העולם, בהם לומדים אלפי תמימים נגלה וחסידות ומאז שנת תנש"א גם עניני גאולה ומשיח (בהוספה לזמני הסדרים הרגילים).
ראו גם
- פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה בקטגוריה:ישיבות חב"ד.
- תמים.
לקריאה נוספת
- ליובאוויטש וחייליה - תולדות ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והתמימים אשר למדו בה. בעריכת רפאל נחמן הכהן, תשמ"ב.
- בדרך תמים - חיילי צבאות השם מתכוננים לתומכי תמימים, בהוצאת תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, תשע"ז 2017
- תומכי תמימים בדור השביעי, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי', גליון 1874 עמוד 32
- כך נוסדה ישיבת הדגל 'תומכי תמימים', במדור 'עשר עובדות', שבועון בית משיח גליון 1228 עמוד 17
- פעולתה של תומכי תמימים - שינוי ממהות למהות, הרב ישראל יצחק זלמנוב, גיליון התמים מס' מ"א ע' 66-73.
קישורים חיצוניים
- ד"ר הלל זיידמן, ישיבות לובאביץ, באתר דעת (פורסם בשבועון בית משיח גליון 524).
- הרב מאיר גרוזמן, אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן, באתר עלי ספר
- כל בית תומכי תמימים
הערות שוליים
- ↑ בחורף ההפסקה למנחה היתה באמצע סדר נגלה לקראת השקיעה