קונטרס עץ החיים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף קונטרס עץ חיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקונטרס

קונטרס עץ החיים הינו קונטרס הדרכה שנכתב על ידי אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" בשנת תרס"ד, ובו ביאר את מטרותיה של הישיבה ואת הדרך הראויה לתלמידי הישיבה בלימוד תורת הנגלה והחסידות.

הוצאתו לאור[עריכה]

הרקע לכתיבתו[עריכה]

לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה שם טוב בעולם הישיבות ורבים ביקשו להתקבל אליה. היו רבים מישיבות ליטא שרצו להתקבל לישיבה בעקבות רמת לימוד הנגלה הגבוהה, אך כיון שלא יכלו לעמוד בדרישות של לימוד החסידות ויראת שמים, עזבו את הישיבה מבלי להתקבל. עם זאת, בשנת תרס"ג נוצרה קבוצת תלמידים שהצליחה לעמוד בדרישות ולהתקבל, ואכן השקיעו בלימוד החסידות, אלא שעם הזמן החלו להתרשל בכך.

לאחר שהרבי הריי"צ, ששימש כמנהל הפועל של הישיבה, הרצה לאביו הרבי הרש"ב - נשיא הישיבה - על מצבם של תלמידים אלו, החליט הרבי הרש"ב לכתוב קונטרס מפורט אודות הצורך בלימוד החסידות, כתנאי הכרחי ללימוד הנגלה כדרוש, וממילא כתנאי הכרחי ללימוד בישיבה[1].

השפעתו[עריכה]

הקונטרס יצא לאור בשם "עץ החיים", ועם הופעתו הפך למורה הדרך של ישיבת תומכי תמימים, מאז ועד היום. בעקבות השפעת הקונטרס הצליחה הישיבה להתעלות במיוחד בשנים אלו.

כעבור שנתיים, בשנת תרס"ז בעקבות הפצת הקונטרס גם בישיבות ליטא - התחוללה סערה מהדברים החריפים שנאמרו בו על ההכרח בלימוד החסידות, ועל כך שלימוד הנגלה ללא חסידות פוגם ביראת שמים ומביא לתוצאות חמורות.

כמה מראשי הישיבות בליטא התכנסו לאסיפות בנדון. היו קיצוניים שרצו לצאת במחאה נגד הקונטרס, אך המתונים ביקשו לשלוח שלוחים בנושא לגדולי אותו הדור - החפץ חיים, ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי - וכך היה. החפץ חיים סירב לצאת כנגד הקונטרס, והעיד על הכירותו האישית עם הרבי הרש"ב ועל ידיעותיו אודות רמת הלימוד והיראת שמים בתומכי תמימים. רבי חיים עוזר ביקש לראות את הקונטרס, ואחר קריאתו הודה על קבלת הקונטרס שכל דבריו אמת וצדק, והסביר שהרבי אינו יוצא כנגד ישיבה ספציפית אלא כנגד תופעה, שודאי דורשת תיקון.

כעבור שנים - בשנת תש"ה - כאשר נשמעו טענות על שיטת תומכי תמימים, כתב הרבי הריי"צ אגרת לרבי יוסף דב סולובייצ'יק בה גולל את סיפור אותה פרשיה[1].

תוכן הקונטרס[עריכה]

חלק ראשון: ההכרח בלימוד החסידות[עריכה]

חלקו הראשון של הקונטרס (בפרקים א-כא) עוסק בהרחבה בביאור עניינים יסודיים מתורת החסידות, שלפיהם מובן ההכרח בלימוד פנימיות התורה.

הקונטרס פותח בהקדמה רחבה אודות בריאת העולם באופן של חומר וצורה, וממשיך בהסבר רחב כי תורת הנגלה היא גוף התורה, ואילו פנימיות התורה היא נשמת התורה. לא זו בלבד שלימוד נגלה בלי פנימיות התורה הוא כגוף בלא נשמה, אלא שהלומד נגלות התורה מבלי פנימיות התורה אף אינו עומד על דרך האמת בנגלות התורה, כיון שהלימוד הוא בלי חיות ונשמה, ובסופו של דבר, מכיון שנגלות התורה עוסקים בענינים גשמיים, הוא עלול להמשך אחרי החיצוניות שבלימוד, ולעסוק רק בענינים גשמיים - דהיינו שהלימוד יהיה להתייהר, אשר לימוד כזה, לפי דבריו הק' של רבי חיים ויטאל הולך לקליפות.

חלק שני: הדרכה מעשית[עריכה]

בהמשך להסבר שבחלק הראשון, מופיעה בחלק השני של הקונטרס (בפרקים כב-לג) הדרכה מעשית לתלמידי תומכי תמימים, לאור מטרותיה הייחודיות של הישיבה - ומפורט בו סדר הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבה. כמו כן מודגש ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה).

סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות). שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה.

הרבי הרש"ב מאריך לבאר את אופן הלימוד בנגלה למתחילים (פשט גמרא רש"י, ואז חזרה בעל פה השקלא וטריא, אחר כך פשט תוספות ובירור במה חולק על רש"י, ומסקנת הסוגיא, וכולי) ולמתקדמים ("למי שדעתו רחבה" מציע הרבי 4 אופני לימוד מתקדמים יותר), אך בעיקר הוא מדגיש (כפי שגם הזהיר השל"ה) להזהר מאוד מלימוד שמטרתו לחדש חידושים.

לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט הרבי הרש"ב שני זמן עיקריים המתאימים לכך:

הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו בלימוד חסידות, ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). הטעם הוא מפני שלפני התפילה מאיר אור גבוה מאוד הנקרא "לובן" של אברהם אבינו, המסייע להבנת פנימיות התורה, וזהו זמן מסוגל לכך.

הזמן השני ללימוד דא"ח צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות, ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד דא"ח (זאת מלבד השיעור הקבוע בתניא). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.

בסוף הקונטרס מעורר הרבי על עבודת התפילה, ונותן הוראה למעשה: ללמוד (על כל פנים בהעברה) את קונטרס התפילה ולסיימו כל ב' או ג' חודשים (דהיינו 4 עד 6 פעמים בשנה).

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

לכבוד יום הולדתו של הרבי הרש"ב, ב-כ' חשון תנש"א, חילק הרבי קונטרס זה כשאליו מצורפים שני דולרים לצדקה. החלוקה התקיימה לאחר תפילת ערבית, כאשר הרבי ירד מהמדרגות ועמד על-יד שולחן גבוה ומרופד.

מלאכת הדפסת הקונטרס נעשתה בניו-ג'רסי, והמשאית הראשונה שהכילה בארגזים רק את מחצית הקונטרסים הגיעה בדיוק עם סיום תפילת ערבית. המשאית השניה איחרה יותר, ובאמצע החלוקה נגמרו הקונטרסים. הרבי פנה אל המזכיר, הרב גרונר, ואמר לו דבר מה - ולפתע הודיעו שהמשאית הגיעה... מכיוון שהיה צריך לפרוק את המשאית ולהוציא את הארגזים, המתין הרבי בעוד שידיו הק' על השולחן, והביט שמאלה לעבר החלון שממנו הביאו פנימה את הארגזים. הקהל כולו התבונן גם-כן בציפייה לעבר החלון, ואז נוצר לפתע מחזה מיוחד - רגע של דממה מוחלטת! לבסוף, כעבור דקה, הוכנס הארגז הראשון והחלוקה נמשכה כרגיל.

בהתוועדות שהתקיימה בשבת שלאחר מכן, פרשת חיי שרה, הסביר הרבי שחלוקת הקונטרס "עץ-החיים" היא בשביל שילמדו בזה באופן של תלמוד המביא לידי מעשה.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים