פורטל:דבר מלכות/הדבר מלכות השבועי
המונח "דבר מלכות תולדות" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחה הראשונה, ראו דבר מלכות תולדות (א').
דבר מלכות תולדות (ב') היא השיחה המורכבת מהשיחות שאמר הרבי בא' וב' כסלו תשנ"ב.
בשיחה מסביר הרבי את מהות הראש חודש שבו מתגלית הנקודה העצמית הכוללת את כל הגילוים, וכן מסביר את מהות עצם הנשמה שיש להגיע אליה (במצוות פשוטות), כדי לעורר את מציאות משיח.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
אודות השיחהעריכה
בריבוי עצום של מקומות בתורת החסידות מבואר, שהדרגא הגבוהה ביותר בכל דבר, היא ה"יחידה". בין חמשת השמות שנקראו לנשמה - הדרגא הגבוהה ביותר היא היחידה, גם בסדר ההשתלשלות הדרגא העליונה ביותר היא היחידה, הרומזת לגילוי המקיף.
גם ענינו של מלך המשיח כפי שהוא מוסבר בדרך כלל בחסידות הוא - יחידה (לדוגמא מבואר, שאדם הראשון זכה לדרגת ה"חיה", אולם משיח - שהוא תכלית הבריאה - יזכה לעילוי גבוה יותר - גילוי היחידה. אך בתורת הרבי מלך המשיח שליט"א מובא, שגם היחידה היא לא הדרגא הגבוהה ביותר, והראיה - שנאמר עליה שהיא מהשמות שנקראו לנשמה, היינו שהיא לא הנשמה עצמה. ובהתאם לזה מבאר בארוכה בשיחתנו, שענינו של משיח הוא עצם הנשמה שלמעלה מכל הדרגות והגילויים.
השיחה בקצרהעריכה
| " | ו"אז ימלא שחוק פינו" – שלא רק שאז "שחוק פינו" יהיה אפשרי, אלא אז נהיה מוכרחים למלא "שחוק פינו"! | " |
– אות י', בלתי מוגה. | ||
| " | הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – אויר של משיח, ובלשון חז"ל "רוּחו של מלך המשיח". | " |
בשיחה מבואר ענין ראש חודש בכלל וראש חודש כסלו בפרט, והקשר מזה לענין העקרי: "להביא לימות המשיח". ענין הראש חודש - הוא מולד הלבנה, התגלות הנקודה הכוללת את כל הפרטים; ובעבודה - התגלות ניצוץ משיח, - היחידה. בראש חודש כסלו מודגש עוד יותר הגילוי שחודר בכל הפרטים.
הרבי שואל, מדוע נמשלה הגאולה השלימה למולד הלבנה (בה מתגלית רק נקודה ממנה), ולא למצב בו הלבנה עומדת במילואה באמצע החודש? כדי להבין זאת יש לבאר את מעלת הלידה: מעלת תינוק לגבי גדול בישראל - שדוקא אצלו הקשר לקב"ה הוא ישירות לעצמות, ולכן ההתקשרות חודרת במציאותו ובכל עניניו[1]. בסגנון החסידות: התקשרות לא רק של יחידה, אלא של עצם הנשמה.
גם אצל מבוגר ישנה התגלות הנקודה, ברגע שמתעורר משנתו - עוד לפני אמירת "מודה אני", מתבטל ויצא ממציאותו, ומתגלה עצם מציאותו, והתקשרות זו, חודרת בכל פרטי עבודתו במשך היום. ולכן הגאולה נמשלה דוקא לנקודת הגילוי: כי בנקודה מתגלַה עצם המציאות של ישראל, כפי שהם מאוחדים עם עצמות ומהות.
עבודתנו להבאת הגאולה וגילוי ניצוץ משיח צריכה להיות, לא רק בלגַלות את היחידה, אלא לגלות את עצם הנשמה. גילוי זה מתבטא בהתמסרות בכל מציאותנו "להביא לימות המשיח"; ובהתקשרות עם ה'אויר של משיח', התגלות המציאות[2], שהיא עיקר החידוש של ביאת המשיח. למעשה: צריכים לגלות את עצם הנשמה, על ידי שכל חייו חדורים בחיות של משיח, בהתעוררות לעשיית מצוה אחת קטנה להבאת הגאולה, ובנתינת צדקה. ויהי רצון שנזכה להתחלת הגאולה ושלימותה, ותתגלה מציאותו והתגלותו של המשיח על ידי פעולותיו.
קישורים חיצונייםעריכה
- השיחה[3]: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט
- גליונות: מדקדקים • חדור בדם • דבר מלכות לנוער
- שיעור בשיחה מאת הרב יוסף יצחק אופן
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ ואינה שללת את מציאותו
- ↑ הנעלה יותר מ'אורו של משיח' - רק גילוי.
- ↑ השיחה הבלתי מוגה והיומן מש"פ תולדות תנש"א.