תהלים ל"ו

תהילים ל"ו לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד
א: לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד. ב: נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱ-לֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו. ג: כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲו‍ֹנוֹ לִשְׂנֹא. ד: דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. ה: אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב, עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב רָע לֹא יִמְאָס. ו: ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים. ז: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵ-ל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'. ח: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱ-לֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. ט: יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. י: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. יא: מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב. יב: אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. יג: שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם.

תהלים ל"ו הוא המזמור השלושים ושישה בספר תהלים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים ושש ביום ההולדת ה-35, ועד ליום ההולדת ה-36.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נכתב שמזמור הוא הוא "מוסר על אותם אנשים אשר הלכו אחר יצרם, והיצר הרע אומר להם שאל ישימו מוראו של הקב"ה נגד פניהם, ומיפה להם המעשים הרעים כדי למצוא עוונם, שכך הוא דרך של יצר הרע, יורד ומשטין עולה ומקטרג".

הביטוי המופיע בכותרת המזמור 'לעבד השם לדוד', מופיע רק בעוד מקום אחד בתהילים, והמפרשים מבארים שכיון שהפרק מדבר על פיתויי היצר הרע והתשובות עמהם ניתן לנצח אותו ולעמוד חזק בעבודתו יתברך, מופיע במזמור זה הביטוי לעבד השם.

את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים:

• תכונות הרשע (פסוקים ב-ה).
• הודיה ושבח לקב"ה על הצדק והחסד שמשליט בעולמו (פסוקים ו-י).
• תפילה ובקשה לקב"ה שיגונן מפני מעשי הרשעים (פסוקים יא-יב).

פסוק ז' במזמור נאמר כחלק מפסוקי צידוק הדין הנאמרים בסיום תפילת מנחה של שבת צדקת צדק, ופסוק ח' נאמר בסדר עטיפת הטלית.

ביאורי החסידות

• משפטיך תהום רבה - חז"ל דורשים בפסוק זה, שאפילו כאשר השלך שולה דגים מן הים, זה בהשגחה פרטית שיקח דווקא דג זה ולא דג שני, שהקב"ה צריך 'לנקום' בו, וזהו המקור בנגלה דתורה לשיטתו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית, שאינה רק על האדם או על מין המדבר, אלא אפילו על בעלי חיים, ועל כל פרט בבריאה.
• אדם ובהמה תושיע ה' - בפסוק זה מדבר על גילוי האהבה העצמית כלפי הקב"ה בכריתת הברית שלמעלה מחילוקי הדרגות, ולכן גם מי שהוא בבחינת 'אדם' וגם מי שהוא בבחינת 'בהמה', הוא בהשוואה אחת כלפי ישועת ה' אליו.
• כי עמך מקור חיים - פסוק זה כולל ארבעה ענינים בסדר השפעת האור לעולמות, מלמטה למעלה: חיים, מקור חיים, אורך, אור. החיים היא האלוקות המתלבשת בבריאה, ונקראת בלשון רבים כי נפרדת ומתלבשת בברואים רבים, למעלה מזה הוא 'מקור חיים' שממנו מגיעה החיות השייכת לעולמות, אך הוא עצמו למעלה מהעולמות, ולמעלה מזה הוא בחינת 'אורך' האור שלך, והדרגה הגבוהה ביותר היא 'נראה אור', שעל ידי התורה רואים את מעלתם העצמית של נשמות ישראל שנמשכים מעצמותו יתברך.
• משוך חסדך ליודעיך - הפסוק מדבר על שני סוגי שכר על שני סוגי עבודה, 'משוך חסדך ליודעיך' הוא לאותם העוסקים בידיעת אלוקות, ואף שאין כח אנושי שיכול להשיג את הקב"ה, כאשר יהודי משתדל להיות מ'יודעיך' הוא זוכה להמשכת חסדו של הקב"ה בענין זה שיוכל לדעת ולהבין יותר מכח שכלו, ואילו המשכה באופן של 'צדקתך' שמגיעה מחסדו הגדול של הקב"ה באופן שהוא בלי ערך למעשי הנבראים, נמשך על ידי עבודת התשובה 'ישרי לב'.
• אל תבואני רגל גאווה - בספרי הדרוש והרמז מובא שפסוק זה הוא ראשי תיבות 'אתרֹג', וחשיבות הביטול והריחוק מהגאוה נרמז דווקא באתרוג ולא במינים אחרים מארבעת המינים כדי לרמוז שככל שמדובר באדם נעלה יותר, עלול היוא יותר לבוא לידי ישות וגאווה, ולכן נדרשת אצלו זהירות רבה יותר בענין זה.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
• יהל אור - פרק ל"ו, באתר ספריית ליובאוויטש