דבר מלכות עקב
" | ועכשיו נתוסף חידוש, שבימים האחרונים הודפס ספר התניא ב"בּריַיל" – ועי"ז נפעל חידוש בהפצת המעינות, שזה הגיע גם לסוג חדש ד"חוצה" (עבור "סגי־נהור")!ּ והגם שתניא זה לא הגיע לע"ע לכל בנ"י השייכים לזה – הרי עצם הענין שישנה בעולם מציאות של ספר תניא ב"בּריַיל" – זה גופא מביא את ה"מעיין" דחסידות גם בסוג זה ד"חוצה"; ונותן את האפשרות שלמעינות החסידות תהי' גישה גם לאותם יהודים הנמצאים ר"ל במעמד ומצב זה, שבחייהם תהי' להם שייכות לתורת החסידות. ובפרט – שתניא זה כבר הגיע לבית זה, בית הכנסת, בית המדרש, ובית מעשים טובים שנמצא בד' אמות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בעשר שנים האחרונות שלו בעלמא דין (ד"קדושה לא זזה ממקומה") – המקור להפצת המעינות חוצה בכל קצוי תבל. וזכינו להמשיך את עבודתו בביהכ"נ וביהמ"ד ובית מעש"ט זה (גם ע"י עריכת התוועדויות חסידיות וכיו"ב במקום), כולל ובמיוחד – העבודה דהפצת המעיינות חוצה, ובהוספה באופן דמעלין בקודש. |
" |
– סימן ט"ז - תרגום ללה"ק |
דבר מלכות חוקת היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת עקב, כ"ג מנחם אב, מברכים החודש אלול תנש"א. השיחה הוגהה לאחר מכן על ידי הרבי באידיש[1].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום
בשבת מברכים חודש אלול שחל בשנת תנש"א בפרשת עקב, עושים חשבון צדק על כל ימי השנה שעברה, ובר"ת אלול - "אני לדודי ודודי לי" - ישנה ב' דרגות:
א. אני לדודי, התעוררות מלמטה, עבודה במעשה המצוות ובירור גופו וחלקו בעולם, מלמטה למעלה, מן הקל אל הכבד, המתחיל ביום ראשון בימי השבוע, בבחינת בעל עסק שעוסק בדברים גשמיים בדרך הטבע (זבולון). שמרמז על הפירוש הראשון במילה "עקב" - עקביים, דרגה נמוכה.
ב. דודי לי, התעוררות מלמעלה, המשכה וסיוע מהקב"ה לבני ישראל ע"י נשמתו שהיא "חלק אלוקה ממעל", מלמעלה למטה, בבחינת שבת קודש ולימוד ועסק בתורה (יששכר). שמרמז על הפירוש השני במילה "עקב" - סוף ואחרית.
סדר העבודה הוא להתחיל להתייגע בעצמו מלמטה ע"פ גדרי התחתונים, ולא להמתין או להסתמך להתעוררות מלמעלה, ועל ידי זה נעשה כלי לפעול גילוי הנשמה מלמעלה שתרד אליו, ודווקא ע"י העבודה דהעלאת התחתון נפעלת שלימות העלייה גם בעליון יותר. ושלימות העבודה היא בחיבור ב' העניינים יחד, שדרגת האלוקות העליונה מתגלית וחודרת בפנימיות בגדרי התחתון, עד שנעשים דבר אחד ממש ונצחי, כיון שתכלית הכוונה היא, שיהודי נשמה בגוף יעשה דירה לו יתברך בתחתונים שבה מתגלה כח העצמות דווקא.
ובפרט בדורנו התחתון "עקבתא דמשיחא" - סוף ואחרית לגלות, ויש בכוח היהודי לעורר עצמו ואחרים, ועד לחשוב "חשבונו של עולם" ולהכריע את העולם לכף זכות, ומכיון שסיימנו הכל, מבקש וצועק היהודי "עד מתי"?!..
ובפרט שהודפס התניא בכתב ברייל ל"סגי נהור", הרי נפעל "יפוצו מעיינותיך דהבעש"ט חוצה" - וצריכה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה, עם שלימות הרפואה באופן של ראיה "ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי".
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- הרב חיים יוסף גינזבורג, דבר מלכות לש"פ עקב: המשל על המלך בשדה
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |
הערות שוליים
- ↑ נדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 750.