ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א
ניגונים על פרקי הרבי הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג בהתוועדות הנערכת ב-770 בליל י"א בניסן, לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי ועדת הניגונים.
היסטוריה
את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.
ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת תש"ל, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב"ד מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "כי אלקים יושיע ציון" בפרק ס"ט; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ) אבוא בגבורות" בפרק ע"א; ו"ואלקים מלכי מקדם" בתהלים ע"ד, וכיוצא בזה. את ניגון זה החל לשיר הרב שמואל חפר ביום ראשון של חג השבועות תש"ל היה ניכר שהרבי היה מרוצה. באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה. בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.
כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).
בשנת תשל"א לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח אהרון מרדכי זילברשטרום את הניגון ישישו וישמחו לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.
לשנת תשל"ג התאים הרב שלמה קונין ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה[דרושה הבהרה] בשבת אחרי ל"ג בעומר לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.
לשנת תשל"ד הלחין ר' בן ציון שנקר ניגון על המילים ואני קרבת אלוקים, הוא סיפר על כך לידידו ר' יוסף וינברג שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות. בחג השבועות הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.
בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' והחזן ר' משה טלישבסקי התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.
ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.
הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.
וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים בתשמ"ב: ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.
בשנת תשמ"ז בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.
בשנת תשמ"ח הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.
לשנת תנש"א נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות[דרושה הבהרה] זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות בחלוקת דולרים בזאל הגדול אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.
גם בי"א ניסן תשנ"ב כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' שלום ברוכשטט שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה בחג השבועות תשנ"ב בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.
אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.
וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.
את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי ניחו"ח הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה תשל"ה.
בחירת הניגון
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.
אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוולד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הניגונים". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.
התערבות הרבי
אמנם באופן כללי לא היה הרבי מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.
בניגון לפרק פ"ח (בשנת תשמ"ט) הבעל מנגן ר' שלום ברוכשטאט בחר את הפסוקים "שיר מזמור לבני קרח", והלחין עליהם ניגון.
בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.
כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.
ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.
וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר[1].).
רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו
| ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי |
|---|
| ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
ניגונים שהותאמו לפסוקים
- שנת תש"ל - פרק ס"ט: כי אלוקים יושיע ציון - הותאם על ידי התמים שניאור זלמן חאנין, להאזנה לניגון.
- שנת תשל"א - פרק ע': ישישו וישמחו - הותאם על ידי ר' יהושע מרדכי ליפקין, להאזנה לניגון.
- בך ה' חסיתי - הותאם על ידי החזן הרב משה טלישבסקי, להאזנה לניגון.
- כמופת הייתי לרבים - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשאנסקי, להאזנה לניגון.
- אבוא בגבורות - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין, להאזנה לניגון.
- תרננה שפתי - הותאם על ידי הרב שמואל בצלאל אלטהויז, להאזנה לניגון.
- שנת תשל"ג - פרק ע"ב: יפרח בימיו צדיק - הותאם על ידי הרב שלמה קונין, להאזנה לניגון.
- שנת תשל"ד - פרק ע"ג: כלה שארי - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים), (ניגון נוסף - ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - ניגון של"ו).
- שנת תשל"ה - פרק ע"ד: ואלקים מלכי מקדם, להאזנה לניגון.
- שנת תשל"ו - פרק ע"ה: וכל קרני רשעים אגדע, להאזנה לניגון.
- שנת תשל"ז - פרק ע"ו: נודע ביהודה אלקים להאזנה לניגון.
- שנת תשל"ח - פרק ע"ז: אתה הא-ל עושה פלא, להאזנה לניגון.
- שנת תש"מ - פרק ע"ט: ואנחנו עמך וצאן מרעיתך, להאזנה לניגון.
- שנת תשמ"א - פרק פ': רועה ישראל האזינה, להאזנה לניגון.
ניגונים שהולחנו במיוחד
- שנת תשמ"ב - פרק פ"א: הרנינו לאלקים עוזנו - הולחן על ידי ר' פייטל לוין, להאזנה לניגון.
- שנת תשמ"ג - פרק פב: אני אמרתי אלקים אתם - הולחן על ידי ר' פייטל לוין, להאזנה לניגון.
- שנת תשד"מ - פרק פג: וידעו כי אתה - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה לניגון.
- שנת תשמ"ה - פרק פד: ילכו מחיל אל חיל - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - להאזנה לניגון[2].
- שנת תשמ"ו - פרק פה: רצית ה' - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה לניגון[3].
- שנת תשמ"ז - פרק פו: אודך ה' אלוקי - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק ליפסקר. - להאזנה.
- שנת תשמ"ח - פרק פז: אוהב ה' שערי ציון - הולחן על ידי ר' אהרון בלסופסקי. - להאזנה.
- שנת תשמ"ט - פרק פח: שיר מזמור לבני קרח - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תש"נ - פרק פט: כרתי ברית - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תנש"א - פרק צ: שובה ה' - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - להאזנה.
- שנת תשנ"ב - פרק צא: אורך ימים - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תשנ"ג - פרק צב: מזמור שיר ליום השבת - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תשנ"ד - פרק צג: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- להאזנה.
- שנת תשנ"ה - פרק צד: א-ל נקמות ה' - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תשנ"ו - פרק צה: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק סילברמן. - להאזנה.
- שנת תשנ"ז - פרק צו: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה
- שנת תשנ"ח - פרק צז: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה
- שנת תשנ"ט - פרק צח: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תש"ס - פרק צט: יודו שמך - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - להאזנה.
- שנת תשס"א - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' זאב פיזם. - להאזנה.
- שנת תשס"ב - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' דוד כהנוב. - להאזנה.
- שנת תשס"ג - פרק קב: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - להאזנה.
- שנת תשס"ד - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר. - להאזנה • ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר (לקוטי שיחות כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' מנחם מענדל לבקיבקר התקבל, וניגנו אותו בהתוועדות של הרבי בשבת הגדול ובאחרון של פסח[4].
- שנת תשס"ה - פרק קד: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי הוועדה. להאזנה. • יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - להאזנה.
- שנת תשס"ו - פרק קה: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' דוד כהנוב. - להאזנה.
- שנת תשס"ז - פרק קו: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - להאזנה.
- שנת תשס"ח - פרק קז: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - להאזנה.
- שנת תשס"ט - פרק קח: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - להאזנה.
- שנת תש"ע - פרק קט: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן. - להאזנה.
- שנת תשע"א - פרק קי: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - להאזנה.
- שנת תשע"ב - פרק קיא: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - להאזנה.
- שנת תשע"ג - פרק קיב: אשרי איש - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - להאזנה.
- שנת תשע"ד - פרק קיג: יהי שם ה' - הולחן על ידי ר' אהרון בלסופסקי. - להאזנה.
- שנת תשע"ה - פרק קיד: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר - להאזנה.
- שנת תשע"ו - פרק קטו: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - להאזנה.
- שנת תשע"ז - פרק קטז: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב דוד כהנוב - נבחר על ידי הוועדה. להאזנה • כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטט והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. להאזנה
- שנת תשע"ח - פרק קיז: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - להאזנה.
- שנת תשע"ט - פרק קיח: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - להאזנה.
- שנת תש"פ - פרק קיט: כלתה לתשועתך נפשי - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - להאזנה, בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. להאזנה.
- שנת תשפ"א - פרק ק"כ: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב יקותיאל פלדמן. להאזנה.
- שנת תשפ"ב - פרק קכ"א: אשא עיני אל ההרים - הולחן ע"י ר' שלום ברוכשטאט. להאזנה.
- שנת תשפ"ג - פרק קכ"ב: שיר המעלות לדוד- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. להאזנה.
ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.
ואלו הם:
- לכבוד ראש חודש כסלו תשל"ח הולחן מארש מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה 'ניגון ראש חודש כסלו'.
- לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן 'מארש דידן נצח' - על ידי ר' שלום ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). להאזנה
- לכבוד י' שבט תש"נ, - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. (להאזנה)
- לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (להאזנה).
- לכבוד י' שבט תשע"ח - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב יוסף יצחק סילברמן להאזנה, המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי וקים לעולם ועד".
- לכבוד י' שבט תש"פ - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי חז"ל הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"[5]: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". להאזנה
- לכבוד י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.
קישורים חיצוניים
- כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה
- ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים - התמים (בית משיח) גליון כז (ע' 42 ואילך).
- שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם, ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת י"א ניסן תשע"ח, באתר
. - הרב זושא וואלף, הניגונים על פרקי הרבי - באתר שטורעם
- לב לייבמן, הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן (פורסם בעבר בשבועון בית משיח בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
- לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה
- מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין אתר בית חב"ד
- כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה
לקריאה נוספת
- הניגון של הקאפיטל, מדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1953[6].
- ספר היכל הנגינה הוצאת היכל מנחם ירושלים תשס"ח.
הערות שוליים
- ↑ כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.
- ↑ להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי.
- ↑ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד
- ↑ הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א.
- ↑ על פי דברי רבי אלעזר בן עזריה במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה בגמרא סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.
- ↑ ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.