יפרח בימיו צדיק

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
	ועדת הניגונים ליובאוויטש ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

ישנם שני ניגונים המכונים בשם 'יפרח בימיו צדיק':

ניגון שהתקבל כאחד מהניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א בשנת תשל"ג.
ניגון שי"א בספר הניגונים מר' שלמה דער געלער, שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף^[1].

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של הרבי.

הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א ניסן שנת תשל"ג, לכבוד יום הולדתו של הרבי, התאים ר' שלמה קונין ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו"^[2]. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע"ב.

בתשל"ד הוסיפו לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע"ג פסוקים כ"ה - כ"ו): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם".

בא' ימי חג הפסח שאל ר' זלמן יפה את הרבי למה אומרים "יפרח בימיו צדיק" - לשון עבר, והרי יש לנו את הרבי, שיגידו 'יפרח בימינו צדיק' והרבי ענה "זאג נישט די בחורים, זיי וועלען אפדרוקען א נייע תהילים"... [ = אל תגידו להבחורים, הם ידפיסו תהילים חדש] (ויש אומרים שהרבי ענה "אפדרוקען א נייע תהילים" [ = להדפיס תהילים חדש]).

ניגון זה הוא ניגון נ"ח בפרוייקט מסורת הניגונים.

ניגון שי"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון שי"א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.

הצעתו כניגון לפרק הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי"א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי"א ניסן תשל"ג - ע"ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל 'כניגון השנה על פרקו של הרבי'.

שאלת המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורו של ניגון שי"א לא ברור, בחסידות חב"ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' שלמה דער געלער, שהיה מלמד בעיירה החסידית נעוול, אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו"ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו"ר בעל ה"דברי ישראל". ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל'. בחסידות ברסלב נוהגים לנגן אותו בחנוכה על המילים "למנצח בנגינות מזמור שיר". יש שייחסו את הניגון למגיד ממעזריטש^[3].