פרעגט דער מתנגד (ניגון)

פרעגט דער מתנגד, הוא ניגון המתאר דו-שיח בין חסיד ומתנגד, כאשר המתנגד מבקש מהחסיד להסביר לו אודות הקב"ה, והחסיד עונה לו שהקב"ה הוא נעלה מכל הסבר מצד אחד, ועם זאת, הוא ממלא את העולם כולו ואין שום מקום שנפרד מהמציאות שלו.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון מנסה לבטא את הנקודה של תורת החסידות, המבארת מצד אחד את רוממותו של הקב"ה שהוא נעלה מכל הבנה, ואין אף מחשבה שיכולה 'לתפוס' בו ובגדולתו, ועם זאת מהצד השני, אין שום מקום פנוי ממנו.

החלק הראשון בתשובת החסיד, לקוח מתוך ההקדמה השניה של התיקוני זוהר הידועה בשם פתח אליהו, "אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל", אתה עליון על כל העליונים, סתום מעל כל הסתומים, אין מחשבה יכולה לתפוס בך כלל.

החלק השני בתשובת החסיד, הוא ציטוט מספר הזוהר^[1]: "לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ", שהוא תרגום לארמית של הפסוק "מלוא כל הארץ כבודו"^[2].

שני הביטויים מוזכרים ומבוארים בפרק נ"א בתניא^[3].

הניגון היה חביב על המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.

ניגון בנוסח דומה אך בלחן אחר נפוץ כהמשך לניגון החב"די פליאה דעת ממני, הניגון 'מלאכים שרפים ואופנים', כאשר שם הניסוח הוא מעודן יותר, 'מלאכים שרפים ואופנים שואלים'.

ניגון זה הוא ניגון קי"ב בפרוייקט מסורת הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד:
וואס איז ג-ט? וואס איז ג-ט?

ענטפערט דער חסיד צו מתנגד "חמור דו, חמור דו"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית מחשבה תפיסא ביה"

פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד:
וואו איז ג-ט? וואו איז ג-ט?

ענטפערט דער חסיד צו מתנגד "חמור דו, חמור דו"
"לית אתר פנוי מיניה, לית אתר פנוי מיניה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית אתר פנוי מיניה"

תרגום:

שואל המתנגד את החסיד:
מהו הקב"ה? מהו הקב"ה?

עונה החסיד למתנגד: "חמור אתה, חמור אתה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית מחשבה תפיסא ביה"

שואל המתנגד את החסיד:
היכן הקב"ה? היכן הקב"ה?

עונה החסיד למתנגד: "חמור אתה, חמור אתה"
"לית אתר פנוי מיניה, לית אתר פנוי מיניה"
"לית מחשבה תפיסא ביה, לית אתר פנוי מיניה"