חב"דפדיה:פארבריינגען

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:אידישעפדיה

משתתפים קבועים

  • חסיד - יוזם (כ"א תמוז תשס"ח 10:25) - בכל בקשה ניתן לפנות אלי.
  • חיים נהר - בעיקר קריאה ועזרה טכנית
  • שלום - מתועד...
תיבת ארכיון

כיתוב תמונה

תמוז ס"ח - טבת תש"ע




ארה"ב

היום בא לי לכתוב כאן ערך בחב"דפדיה:

ארה"ב. ארה"ב זה מקום שמם. שמם מרוחניות. שמם מעבודת ה'. שמם מהתעוררות. שמם מתורה. שמם מתלמידי חכמים. שמם מישיבות. שמם מכוללים.

(אין כוונתי על שכונת המלך.)

ארץ ישראל הוא מקום חי. כמי שיש לו אלוק. חי עם רוחניות. חי עם עבודת ה'. חי עם התעוררות. חי עם תורה. חי עם תלמידי חכמים כדגים בים נער לא יספרם. חי עם מאות ישיבות בכל עיר. חי בכוללים בכל בנין. חי עם בתי מדרשים - תשעה מכל עשרה בנינים הם ביהמ"ד.

אז על מה השאלה בכלל? --

ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 04:21, 2 בפברואר 2010 (UTC) --

המשפט של השבוע:

החיות של הסטרא אחרא הוא מהגדלת היש.

החיות של בני ישראל הוא מביטול היש. בברכת תוספת חיות. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 06:08, 4 בפברואר 2010 (UTC)

התוועדות בת רבע שעה

רציתי להתוועד ולהתחזק במשך הדקות הקרובות. אז ככה, מה אתם אומרים על הווארט האחרון שלי כאן?

ובכלל, חשבתי שמוטב שהמשתתפים הקבועים בחסידישע פדיה יקבלו את השורה "קיבלת הודעות חדשות" בכל פעם שיהיה משהו חדש בפארבריינגען. זה אפשרי לסדר את זה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 20:06, 8 בפברואר 2010 (UTC)

כנראה שלא אוכל להתוועד עכשיו כיון שכבר הלכתם מכאן עכשיו. אז נתוועד בהמשכים. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 20:12, 8 בפברואר 2010 (UTC)

לחיים לחיים.

בספר החדש והנפלא שיחות קודש - קודם הנשיאות מובא אמרה של הרבי שליט"א שאמר בהתוועדות מאמצע שנות השי"נים:
"אדמו"ר שליט"א הוא מלך המשיח, ויכול להתגלות בכל רגע."
לחיים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

מעניין, שעכשיו גיליתי במסכת תמיד לב א. גמרא מפורשת כמו הוורט שאמרתי מקודם - חיות של הסטרא אחרא הוא מהגדלת היש.

החיות של בני ישראל הוא מביטול היש.

וז"ל הגמרא: אמר להם מה יעביד איניש וימות (סטרא אחרא הוא מקום המיתה ציה וצלמות. ספר התניא.) - יחיה את עצמו - הגדלת היש.

מה יעביד איניש ויחיה? אמרו ליה - ימית את עצמו. - ביטול היש. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 05:24, 19 בפברואר 2010 (UTC)[[]]

חזק ביותר! --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 11:19, 21 בפברואר 2010 (UTC)
יפה שלום, יפה מאד! א חסידישע ווארט ממש! --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

התוועדות לרגל מוצאי חג הפורים

פעם קראתי סיפור על היהודי הקדוש, מאחד מהצדיקים שראהו בעת חופת נכדו, ואמר כי כמו שאי אפשר להסתכל על השמש בזריחתה כך לא היה אפשר להסתכל על היהודי הקדוש אז, וכן מספור על החוזה מלובלין בשעת הסדר. כשאני רוצה לתאר לעצמי את המחזה, אני נזכר בתמונה זו של הרבי בפורים...--ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)

במהלך ההתוועדות תתקיים גם סיום על מסכת תמיד, מה שיהפוך את הלקח והברונפון לסעודת מצווה (אני מקווה שיש לכל אחד לתרום להתוועדות מהמשלוחי מנות בבית.)

החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".[1]

חשבתי לבאר הענין של עד לא ידע בפורים, כענין שנאמר במדרש, שהיו ארבעה מלכים, אחד אמר ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם - דוד המלך - והקב"ה הסכים, אחד אמר אין בי כח לרדוף רק לומר שירה והקב"ה אמר אכן נכון הדבר, והשלישי אמר אין בי לא כח לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מיטתי, וכן הוה.

זו היא הבחינה של פורים, כפסק הרמ"א - חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע היינו עד שיישן, בפורים היא עבודה של ביטול גמור לרבונו של עולם, למעלה מטעם ודעת. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)

יפה ר' שלם - ולכן כל החגים עתידים להיבטל לבד מפורים. כיוון שפורים עניינו ביטול - למעלה מטעם ודעת. וכמו בגאולה האמיתית והשלימה שהיא למעלה מטעם ודעת - הרי שעניין כל החגים יבטל (אמנם נמשיך לקיים אותם אבל) הציווי וכו' - יבטל. כיוון שעניינם הוא טעם ודעת. משא"כ פורים, כמו שביארת. לחיים לחיים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
מנין לך ההמשך היפה, זה חידוש שלך? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:45, 1 במרץ 2010 (UTC)
כן. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
רציתי להסב ליבכם לדבר מעניין שאומר הרבי:
כידוע, אחדותן של ישראל היא גם מצד בשר הגוף, וי"ל - אומר הרבי - רמז בדבר:
האותיות דתיבת "בשר" רומזים על ג' הסימנים דבנ"י רחמנים ביישנים וגומלי חסדים : הבי"ת (דבשר) – ר"ת ביישנים; השי"ן – שומרי חסדים; הרי"ש – רחמנים.
ומהטעמים על זה שג' הסימנים דישראל מרומזים בתיבת "בשר", הוא – האחדות דישראל מתבטאת (גם) בג' סימנים הנ"ל , ולכן ג' סימנים אלה הם ר"ת בשר לרמז, שהאחדות דישראל היא גם מצד ה"בשר".
לחיים חסידים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
יש לך מידע מה היה ההנהגה בט"ו אדר על ידי הרבי? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:50, 1 במרץ 2010 (UTC)
לא, אך ידוע לי מהם הוראות הרבי ליום זה: להוסיף בענייני שמחה ובמתנות לאביונים - כבפורים עצמו. היו הרבה פעמים שהרבי התוועד ביום זה, ואף הורה לערוך סעודות מצווה ביום זה. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
מעניין מה הגדר של היום טוב, הרי ממה נפשך, אם זה פורים אז למה אין את כל מצוות היום, ואם זה לא פורים אז את מי אנחנו מרמים? חסידי פולין לובשים למשל שטיירמילאך. מעניין מאיפה המקור. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:00, 1 במרץ 2010 (UTC)
'וטוב לב משתה תמיד' - זה היסוד של הרבי בביאור היום הזה. ליתר הרחבה - זכור לי שיש בספר שערי המועדים - חג הפורים ואינו תח"י לעיין כעת. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
היות והזכרת את המילה תמיד, נתכונן לסיום על מסכת תמיד. הרבי עורר שצריך לעסוק בהלכות בית המקדש, ולדעת שאין זה לימוד של "הלכתא למשיחא", אלא זה הלכה למעשה ממש, שהרי בכל יום אנו מחכים לו שיבוא.
שמעתי פעם בשם הרב רבי משה וולפסון שליט"א, שביאר מה שאנו אומרים באני מאמין בכל יום אנו מחכים לו שיבוא, ולכאורה קשה מה השייכות של זה לאני מאמין, הרי זו מצווה ככל המצוות. ועל כרחך צריך לומר שזה חלק מהאמונה, כי סימן לזה שמאמינים באמת שהמשיח יכול לבוא בכל עת, הוא על ידי שמצפים לביאתו. משל למי שאמרו לו שהגריל מאתים מליון דולר, והוא עתיד לקבל זאת בשנה הקרובה, אם כי אין ידוע אם יהיה זה היום או מחר או עוד חצי שנה ויותר. וודאי ובוודאי שיכה בכל עת: אולי עכשיו? אולי עכשיו?
ואכן שוב מצאתי שברמב"ם כותב "וכל מי שאינו מצפה לו או שאינו מחכה לביאתו הרי זה אפיקורוס"... כי אכן זה הסימן האמיתי לביאת המשיח - ההמתנה לביאתו! וזה מוכרח... --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:09, 1 במרץ 2010 (UTC)
לחיים לחיים. מסתמא תיעזר בהדרן הנפלא של הרבי על מסכת זו. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! 18:13, 1 במרץ 2010 (UTC)
הדרן עלך מסכת תמיד והדרך עלן. הדרן עלך מסכת תמיד ודעתך עלך. לא נתנשי מינך מסכת תמיד ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי:
יהי רצון מלפניך י-י אלהינו ואלהי אבותינו שתנהא תורתך אמנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא:
הערב נא יי אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמיך ולומדי תורתך: מאויבי תחכמני מצותיך, כי לעולם היא לי: יהי לבי תמים בחוקיך, למען לא אבוש: לעולם לא אשכח פקודיך, כי בם חייתני: ברוך אתה ה', למדני חקיך: אמן אמן אמן סלה ועד:
מודים אנחנו לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו ששקלת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים. אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינן מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. קדיש.
תקחו קצת מזונות. יש בשפע. גם ברונפון. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:18, 1 במרץ 2010 (UTC)
לחיים לחיים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
נשיר שיר התעוררות, השיר ניגון לכה דודי ששורר האדמו"ר הרש"ב.
לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:46, 1 במרץ 2010 (UTC)
אני רואה שבאתם שתויים להתוועדות, עוד לפני שלקחתם משקה. מה זה? חסיד, מתנדנד שמאלה. שלום, ימינה.. נו, העיקר שיהיה א פריילעכ'ן פורים וב-770 עם משיח צדקנו. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:46, 1 במרץ 2010 (UTC)

הערות שוליים

התוועדות ענקית לכבוד סעודת משיח

הקדמה: היות ויש כמה משתתפים חשובים שנמים כעת את שנתם, והיוך ואיני יכול לחכות עד שיתעוררו אפעל בשיטה התורתית:

יש דין של "זיכוי" או "זכיה" המבואר בפרק שני דמסכת קידושין והוא: שמלבד דין שליח, שהוא כידוע לכל כאשר אדם ממנה שליח אדם אחר שיעשה בשבילו דבר, רי יש דין נוסף של זיכוי, שאינו דין מדיני שליחות, אבל עובד באופן דומה לשליחות, ויסודו: כאשר אדם יודע על פעולה מסוימת שחבירו חפץ בה, יכול הוא לזכות לו את הפעול ולהעשות שליח עבורו, וזאת גם ללא מינוי.

גם כאן: מכיון שברור לי, כי משתמש:חסיד ומשתמש:חיים נהר רוצים להשתתף בהתוועדות, אזכה עבורם את ההשתתפות, ואף אחתום בשמם במהלך התוועדות זו, אם כי ההני מגלה דעת כי מכיון שאין זו אלא זיכוי, יתכן שאין זו מה שבאמת רצו לומר, לכן אין לייחס את הדברים להם. שלום

התוועדות מתחילה

הרבי מבאר כי באחרון של פסח מתגלת הארת המשיח ש"יכוף את כל ישראל", והארה זו היא בפועל ממש בכל שנה ושנה.

ומעניין כי יש מנהגים חלוקים בענין. יש העורכים את הסעודה באחרון של פסח עצמו, ויש העורכים את הסעודה במוצאי החג.

שמעתי טעם מעניין לאלו העורכים את הסעודה במוצאי החג: מכיון שמשיח יבוא במוצאי פסח, וממילא ליל הסדר הראשון יהיה במוצאי שביעי של פסח וזו היא סעודת משיח שאנו עורכים.

מישהו שמע? שלום

לא שמעתי. חיים נהר.

טוב, בכל אופן צריך לדעת מה עלינו לעשות למעשה מכח הארה זו.

יתכן לומר, שאכן מכיון שזו הארת משיח, אין עלינו לעשות כלום, כי הרי זו הארת משיח עצמו, ש"יכוף את כל ישראל", וזו אתערותא דלעילא. חסיד.
מישהו מכיר את הניגון לר' טוביה בלקין? למה אין קישור?
טוב אז נשיר את ניגון הופ קוזק הנהוג לשיר בסעודת משיח. מישהו יודע האם יש כמה נוסחאות לשיר? שלום.
נדמה לי, שיש רק גירסא אחת. חסיד.
והא ראיה שבערך על זה לא מוזכר שני הגירסאות. חיים נהר.
מישהו יודע אולי מה המקור למילה "משיח"? ידוע לי כי זה מוזכר בתורה בקשר לכהן גדול המשוח בשמן המשחה, ועכשיו חשבתי שאולי הפשט כך:
ידוע שמלך צריך משיחה, אבל מלך ממלכי בית דוד אינו צריך משיחה, מפני שזה עובר בירושה. אבל כאשר יש מחלוקת צריך משיחה להודיע מלכותו נגד הקמים וחולקי עליו.
אם כן, יתכן שמלך המשיח, מכיון שבפרט זה של מלכותו כמלך המשיח, לא יהיה ידוע בבירור מי הוא, ואף יש כאלו אשר חרפו עקבות משיחך, לכן צריך המשיח משיחה בשמן המשחה וזהו שמו משיח.
אבל מי ימשח אותו? שלום.
מסתמא אליהו הנביא, שהרי המשיחה נעשית על פי נבואה, וכמו שאול הנביא שנמשח על ידי שמואל הנביא, ודוד המלך. חסיד.
אבל השאלה היא אם אליהו הנביא יבוא בכלל לפני ביאת משיח, דבר שהרמב"ם עצמו מסתפק בזה, ואומר כי אין הדבר ברור מכיון שאין קבלה בכך.
מעניין גם שהרמב"ם מסיים שאין כל דברים אלו מעיקרי האמונה, ואין מצווה לחקור ולברר יותר מדי מה יהיה, וכשיהיה יהיה... שלום.
יתכן שדווקא מהלכות לימוד התורה וכיו"ב אין זה מצווה, אבל כדי לחזק האמונה בביאת משיחנו אין לך מצווה גדולה מזו. חסיד.
נכון, כי כאשר מדברים על משיח אין הוא משתכח מן הלב ומצפים לביאתו.
וכמעשה מאדמו"ר הריי"צ. כאשר סיפר לו חתנו הרבי שאומרים שהוא משיח, הגיב הריי"צ: העיקר שמדברים ממשיח... (מובא בערך הקריאה והקדושה). שלום.

אבל יש להעיר שוודאי גם מהלכות לימוד התורה זה מצווה לדבר ממשיח, שהרי יש נ"מ הלכה למעשה המובא בגמרא עירובין בנוגע למי שאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אם מותר לשתות מים, ובגמרא שם נאמר שמותר לו לשתות יין רק בשבת, מכיון שאין אליהו בא בער"ש כדי שלא להפריע לישראל ממהכנות, ממילא אין משיח בא בשבת, שהרי אליהו הנביא חייב לבוא יום אחד לפני ביאת משיח.

אבל לפלא שהרמב"ם כותב שזה דין ספק, ואין ברור אם המשיח אכן לא יבוא בשבת, וכן כתב הרמב"ם הן בהלכות נזירות והן בהלכות מלכים, וצ"ע מנין לו להרמב"ם להסתפק בדבר שהוא פשטות הגמרא. משתמש:החפץ בעילום שמו.

עכשיו נפל בדעתי, מה שבגנרא סנהדרין מובא שם בכמה אמוראים שכל אחד אמרו תלמידיו עליו שרבם משיח, ותלמידיו דבי שליא אמו הפסוק של שילוה שמו, ותלמידי רבי ינאי אמרו הפסוק של ינון שמו, וכו' ומכך שהגמרא אומרת זאת מוכח שיש ענין לומר על הרבי שלו שהוא משיח, ולכאורה מה הענין בזה?

ויש לומר, שהוא דין בהלכות הציפיה למשיח, כאשר רוצים שענין הציפיה למשיח יהיה מוחשי ויצפו לו באמת, צריך לומר שהרבי הוא משיח, וממילא ענין הציפיה יהיה מוחשי. שלום

מה באמת הענין של ציפיה למשיח? זה סימן או סיבה? כלומר: זה סימן שמאמינים באמת ובתמים למשיח, או שזה סיבה, כלומר שזה מצווה לעצמה? למדן

בפשטות היה צריך לומר כהאפשרות הראשונה. שלום