כי ישאלך בנך תשל"ח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

כי ישאלך בנך הוא שמו (דיבור המתחיל) של המאמר חסידות אותו אמר הרבי לרגל יום הולדתו, ביום הכנסו לשנת השבעים ושבע בהתוועדות י"א בניסן תשל"ח. המאמר נערך והוגה על ידי הרבי ויצא לאור לרגל י"א בניסן תש"נ יום הולדת השמונים ושמונה של הרבי. המאמר המוגה הודפס במהדורה מיוחדת ‫ובכריכה צבעונית (תכלת), ובליל‬ ‫י"א ניסן לאחר תפילת ערבית ומעמד ברכת אנ"ש, שהתקיימו בביתו של הרבי,‬ ‫חילק הרבי לכל אחד ואחת את הקונטרס בצירוף שטר של דולר לצדקה.‬

המאמר מיוסד על שאלת הבן חכם והמענה שלה המתוארות בפסוקי התורה בפרשת ואתחנן (דברים ו, כ), ונקודת הביאור כי בהיות שהבן מבין בעומקן ומהותן של המצוות לאחרי מתן תורה שעיקרם עשיה בפועל והם ממשיכות את העצמות להיותן ציווי ה'. תמה הבן החכם על חלוקת סוגי המצות לעדות, לחוקים ולמשפטים דבר השייך לכוונה ועבודה רוחנית שבמצוות ו"לגלוי" ההמשכות האלוקיות, דבר שלכאורה לא שייך לאחר מתן תורה שעניינה המשכת ה"עצם", והמענה שהכח שניתן במתן תורה שמעשה האדם וביטולו ימשיכות את העצמות ובגילוי.

תוכנו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

המאמר מיוסד על הפסוקים העוסקים בשאלת הבן שכפי המבואר בחז"ל הוא שאלת הבן החכם:

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ. וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ.

ספר דברים ו כ-כה.

שאלת הבן החכם בהגדה, כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת, מה העדות החוקים והמפשטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם.

עם מספר שאלות ותמיהות על הבן הנקרא בהגדה 'חכם', ושאלותיו מגלות כאילו אינו יודע מהם טעמי קיום המצוות וקיומם דוקא.

חלוקתו על ידי הרבי

‫בליל י"א ניסן חזר הרבי לביתו מהאוהל בשעה תשע, ומיד ירד להתפלל. בינתיים פשטה השמועה כי לאחר התפילה תתקיים יחלק הרבי קונטרס, בעקבות כך החלו לנהור משפחות שלימות‬ ‫עם ילדיהם הקטנים לעבר ביתו של הרבי. מחמת חוסר מקום רובם של ההמונים שהגיעו המתינו בחוץ, ובתוך ביתו הורשו להיכנס בעיקר שלוחים ואורחים מיוחדים.‬ לאחר תפילת ערבית, בשעה תשע-וחצי לערך, ניגש הרב שניאור זלמן גוראריה‬ ‫לרבי וברכו לרגל יום ההולדת: "בשם כל אנ"ש והתמימים והידידים ונשי‬ ‫ובנות חב"ד.." לאחר כשסיים את ברכתו הודה הרבי על הברכות והוסיף לברך את המברכים[1], ‫בסיום השיחה בירך הרב יצחק הכהן הענדלמונטריאול) את הרבי בברכת‬ ‫כהנים.

ל‫אחר מכן חילק הרבי לכל הבאים אנשים, נשים וטף את "קונטרס י"א ניסן‬ ‫תש"נ" כריכתה תכולה ותוכנה המאמר "כי ישאלך בנך תשל"ח", לכל קובץ צורף דולר אחד. ומברך את המקבלים: "א כשר'ן און פריילאכען פסח". כמה פעמים ביקש‬ ‫להכריז אודות הדולר המצורף.‬ במהלך החלוקה ‫עברו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב ומסרו לרבי מפתחות של אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש, שזה עתה סיימו לשפצו. הרבי הודה להם ב"ישר כח", ואחז את‬ ‫המפתחות בידו כל משך החלוקה.‬‫ במשך החלוקה עברו גם כמה שמסרו מתנות וספרים לרבי לכבוד י"א ניסן. ‫ בסיום החלוקה הכניס הרבי קונטרס לסידורו (הקונטרס היה בתוך הסידור‬ ‫עד לחלוקה הבאה בט בתמוז באותה השנה, והרבי היה מעיין בו מפעם לפעם לעיני כולם) והניף‬ ‫בידיו הקדושות לעודד את השירה, ועלה לחדרו שבקומה השניה. החלוקה‬ ‫הסתיימה בשעה אחת-עשרה וחמישים בלילה.‬ ‫הקהל עזב את הבית והלך ל-770 בתחילה לימד ר' יואל כהן את‬ ‫הקונטרס, אחר כך ישבו קבוצות והתוועדו עד אור הבוקר.‬

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. תוכן השיחה בספר התוועדויות תש"נ חלק ג עמוד 16.