תומכי תמימים מוסקבה (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:44, 18 בנובמבר 2024

ערך זה עוסק בישיבה קטנה תומכי תמימים מוסקבה. אם התכוונתם לישיבה גדולה, ראו תומכי תמימים מוסקבה.

תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)
בנין הישיבה
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	אלול תשס"ו
מיקום	איסטרא בפרוורי מוסקבה
מייסד	הרב מרדכי יונה קליין
ראש הישיבה	הרב משה לרמן
מנהל גשמי	הרב יוסף משה ויסברג
מספר תלמידים	כ-70
קובץ הערות	פילפול התלמידים, מערכות במסכת קידושין, ארמיא אדמורא

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מוסקבה היא ישיבה קטנה מרשת ישיבות תומכי תמימים השוכנת ליד העיר איסטרא בפרוורי מוסקבה, הישיבה הוקמה ונועדה בעיקר לבני השלוחים במדינות חבר העמים ובנוסף לבני השלוחים הפזורים ברחבי העולם.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הוקמה באלול שנת תשס"ו על ידי הרה"ח ר' מרדכי יונה קליין. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובבסקי (קאשייב)[1].

אחר שנת הלימודים תשע"ח עזב הרב מרדכי קליין ונתמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי בערל לאזאר הרב משה לרמן (קודם לכן ראש ישיבת תו"ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב שלום בער שיינגארטן - בעבר משפיע בישיבת תומכי תמימים מונטריאול. בסוף שנת תשפ"א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. מכינה - הרב מנחם מענדל רודרמן. שיעור א' - הרב מנחם מענדל פרידמן. שיעור ב' - הרב חנן טייכטל. שיעור ג' - מנחם מענדל ווילענסקי. ובנוסף לכך התמנה הרב לוי אפרים קוביטשעק כמנהל חינוכי לכיתות מכינה ושיעור א'.

בכמה מהשנים^[1] נפתחה שיעור ד', לבחורים שסיימו שנה שלישית.

בשנת תשפ"ג נפתחה בישיבה כיתת מכינה, קודם שיעור א'.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ה מונה הישיבה כ-66 תלמידים.

ישיבת קיץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידי שנה, בתקופת הקיץ נוסעים כל הבחורים והצוות לישיבת קיץ מחוץ לשטח הישיבה.

בעבר היו שוהים בשטח מוסדות קרלין בביתר, משנת תשע"ו עד שנת תשע"ח היו בשטח סמינר חב"ד "שושנת ירושלים" ברמת שלמה, בשנים תשע"ח ותשע"ט הישיבת קיץ נערכה במונטריאול בשטח הישיבה. ומשנת תשפ"א נערכה הישיבת קיץ באתר נופש שליד העיר ניז'ני נובגורוד שברוסיה. בשנת תשפ"ג הישיבת קיץ התחילה במתחם 'מתיבתא' שבמוסקבה, ובשנת תשפ"ד התחילה במתחם "מכון חמ"ש" שבמוסקבה ועברה אחר כך לעיר ניז'ני נובגורוד.

ניהולה הגשמי של הישיבת קיץ הוא על ידי ר' דוד יאקוב מאנ"ש בניז'ני נובגרוד ובעזרתו של השליח בעיר הרה"ח ר' שמעון ברגמן.

מבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראת הרבי לנצל את הזמן הפנוי בפעילות עשרת המבצעים ובפרט במבצע תפילין יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת לעשות מבצעים, אותם מנהלים כמה בחורים שנמנים כראשי מבצעים מראשי מבצעים הקודמים. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, אומרים נקודה משיחה של הרבי, מחלקים להם נרות שבת ולפעמים ג"כ קובעים מזוזות. ביום הולדת של המקורב, נותנים לו ספר על יהדות במתנה. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות^[2].

בתאריכים יומא דפגרא יוצאים כל הישיבה למבצעים בשכונות במוסקבה וקובעים מזוזות, מניחים תפילין ומאירים את הבתים של המקורבים.

עבודת המבצעים באיזור הישיבה, היא בעזרת השליח הרב אברהם לובבסקי (קאשייב) (בעבר מנהל גשמי בישיבה), והשליח ר' מנחם מענדל קליינבערג.

לפעמים בימים טובים (ראש השנה, שבועות ועוד) מארחים בישיבה מקורבים, מפירות המבצעים במשך השנה.

מערכת הערות התמימים בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראת הרבי שבחורי הישיבה, אשר שוקדים על לימוד התורה יפרסמו מפעם לפעם חידושי תורה העולים מתוך הלימוד, קיים בישיבה מערכת הערות המוציאה לאור מידי זמן קובץ מהודר.

הקבצים הראשונים נקראו בשם פלפול התלמידים (כפי שנקרא הקובץ אשר יצא על ידי מזכירות הרבי במחצית הראשונה לנשיאותו) חלקם יצאו בשיתוף פעולה עם הישיבה הגדולה.

משנת תשפ"א, עבר הקובץ "מתיחת פנים" ושמו הוסב ל"'ארמיא אדמורא"' שמשמעותו ברוסית "צבא הרבי" (מתוך הניגון "מי ארמיא אדמורא").

בשנת תש"פ יצא הקובץ "מערכות במסכת קידושין" מפרי עטו של המגיד שיעור בישיבה הרב יהושע בלאזנשטיין (כיום מגיד שיעור ונו"ן בישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם) בתוספת כמה מהערות התמימים.

בשנת תשפ"ד יצא לאור חלק נוסף בסדרת של "ארמיא אדמורא"^[3].

את"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך כל השנה בישיבה פועלים איגוד תלמידי התמימים שמארגנים מבצעים, סדרי לימוד מחוץ לסדרי הישיבה. בכל יום נערך סדר רמב"ם, וסדר שיחות. בימי שני וחמישי נערך סדר השכם לפני חסידות בוקר, ובימי שלישי ע"פ הוראת הרבי נערך סדר גאומ"ש. בכל סוף חודש יש הגרלה על סטים ספרים למצטיינים ומתמידים בסדרי את"ה. לכבוד יומי דפגרא עושים את"ה מבצע וסדרי לימוד הקשור ליומא דפגרא.

שטח הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבר, שימש שטח הישיבה למחנה נוער של תנועת ה'פייונרים' שכונתה גם 'קומסמול'.

שטח הישיבה שוכן על יד כפר בשם חוטארקי, בקמפוס מגודר בו עד היום פועל בקיץ מחנה גן ישראל למקורבים, אותו מנהל הרב יוסף משה ויסברג. כמו כן במשך השנים פעלה בשטח הישיבה מאפיית מצות מכונה למהדרין בהשגחת הבד"ץ ברוסיה, תחת ניהולו של ר' שניאור הלפרין. משם מיוצאות מצות מכונה. לכל רחבי חבר העמים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש הישיבה: הרב משה לרמן
צוות כללי:
- מנהל חינוכי: הרב לוי אפרים קוביטשעק
- משגיח בוקר: הרב שמחה גארפונקעל
- משגיח אחה"צ: הרב מנחם מענדל קליינבערג

מכינה
- מג"ש: הרב מנחם מענדל פרידמן
- מג"ש: הרב דובי געכטמאן
- משפיע: מנחם מענדל רודערמאן
שיעור א'
- מג"ש: הרב לוי קוביטשעק.
- משפיע: הרב מנחם מענדל פרידמאן.
שיעור ב'
- מג"ש: הרב מנחם מענדל רודרמן.
- משפיע: הרב חנן טייכטל.
שיעור ג':
- מג"ש: הרב חנן טייכטל.
- משפיע: הרב מנחם מענדל ווילענסקי.
הנהלה גשמית
- הרב יוסף משה ויסברג.
- הרב משה מאגיליאנסקי
- מזכירה - גב' ליאורה קיסיליצה

צוות בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי יונה קליין - ראש ישיבה, ומגיד שיעור בחסידות.
הרב שלום בער נמנוב (בן הרב יצחק נמנוב) - ר"מ בנגלה.
הרב אפרים בלוי - מנהל שיעור א' וכיתת מכינה, ר"מ בנגלה ומשגיח.
הרב יעקב וובר (בן הרב ישעיה וובר) - ר"מ שיעור א'.
הרב מאיר ג'ובני - ר"מ בנגלה וחבר הנהלה רוחנית.
הרב יהושע בלאזענשטיין - ר"מ בנגלה.
הרב מיכאל מנוחין - ר"מ בנגלה ומשגיח.
הרב שלום בער שיינגארטן - משפיע ראשי.
הרב יהונתן חיים וייס - משגיח.
הרב אברהם קאשייב (לובבסקי) - מנהל גשמי.
הרב דניאל ביליאק - חבר הנהלה גשמית.
הרב מנחם מענדל קמרניצקי - מזכיר.
ר' שלום רובינשטיין - חבר הנהלה גשמית.
ר' חיים סירוטקין - חבר הנהלה גשמית.
ר' חיים נמש - מזכיר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הקטנה במוסקבה מציגה: "פלפול התלמידים" (הקישור אינו פעיל, י"ז בחשוון ה'תשפ"ה)
קובץ מערכות במסכת קידושין
קובץ ארמייא אדמורא

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ תשע"ד, תשע"ז, תשפ"א, ועוד.
↑ יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו שלוחים, ולעת עתה אין שם בתי חב"ד.
↑ יצא לאור: חלק נוסף בסדרת קבצי הערות וביאורים של תלמידי הישיבה במוסקבה

[1] תשע"ד, תשע"ז, תשפ"א, ועוד.

[2] יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו שלוחים, ולעת עתה אין שם בתי חב"ד.

[3] יצא לאור: חלק נוסף בסדרת קבצי הערות וביאורים של תלמידי הישיבה במוסקבה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 |ראש הישיבה=הרב [[משה לרמן]]
 |מנהל גשמי=הרב [[יוסף משה ויסברג]]
-|מספר תלמידים=65 (בערך)
+|מספר תלמידים=כ-70
 |קובץ הערות=פילפול התלמידים, מערכות במסכת קידושין, ארמיא אדמורא
 }}
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ==מבצעים==
-על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת לעשות מבצעים, אותם מנהלים כמה בחורים שנמנעים כראשי מבצעים מראשי מבצעים הקודמים. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות),  נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, אומרים נקודה משיחה של הרבי, מחלקים להם נרות שבת ולפעמים ג"כ קובעים מזוזות. ביום הולדת של המקורב, נותנים לו ספר על יהדות במתנה. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות. יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ולעת עתה אין שם [[בתי חב"ד]].
+על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת לעשות מבצעים, אותם מנהלים כמה בחורים שנמנים כראשי מבצעים מראשי מבצעים הקודמים. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות),  נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, אומרים נקודה משיחה של הרבי, מחלקים להם נרות שבת ולפעמים ג"כ קובעים מזוזות. ביום הולדת של המקורב, נותנים לו ספר על יהדות במתנה. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות{{הערה|יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ולעת עתה אין שם [[בתי חב"ד]].}}.
 בתאריכים יומא דפגרא יוצאים כל הישיבה למבצעים בשכונות במוסקבה וקובעים מזוזות, מניחים תפילין ומאירים את הבתים של המקורבים.