דבר מלכות י"ט כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ציטוט צף|ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" "צוגיין און זעצן זיך צום טיש", שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".}}
{{ציטוט צף|ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".}}
'''דבר מלכות מוצאי י"ט - כ' כסלו''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט - כ' כסלו]] (אור לכ"א ב[[כסלו]]) [[תשנ"ב]], ב[[יחידות כללית]].
'''דבר מלכות מוצאי י"ט - כ' כסלו''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט - כ' כסלו]] (אור לכ"א ב[[כסלו]]) [[תשנ"ב]], ב[[יחידות כללית]].



גרסה מ־18:33, 10 בינואר 2022

" ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". "

דבר מלכות מוצאי י"ט - כ' כסלו הינה שיחה שאמר הרבי במוצאי י"ט - כ' כסלו (אור לכ"א בכסלו) תשנ"ב, ביחידות כללית.

בשיחה מבאר הרבי את מהות התקופה בה עומדים אנו בסף הגאולה, ואת תפקידנו לעת הזאת "לחיות עם הזמן דימות המשיח", לחיות מתוך "ידיעה והכרה והרגשה שהנה זה בא", אשר את זה פועלים אנו בעצמנו על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח מתוך התבוננות, ובפרט בשיחות המבארות ענינים אלו.

בשיחה מתבאר עניינו של יום שבעה עשר בתמוז בדורנו שבו מודגש יותר ויותר העניין החיובי שבצום שמתהפך לששון ולשמחה בביאת המשיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

יומן מהתוועדות

להתוועדות נכנס הרבי ב-1:25, את השירה בהתוועדות עודד הרבי בחוזקה בצורה בלתי רגילה, לאחר שיחה ב' החל החל לעודד את שירת "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" עשרים וארבע פעמים, לאחר שיחה ג' עודד הרבי את שירת "כי אלוקים יושיע ציון" ולאחר מכן נעמד במקומו ורקד בשמחה רבה ומחה כפיים במהירות עצומה. לאחר ההתוועדות יצא הרבי כשהוא מעודד את ניגון ההקפות של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון ב 3:10[1].

תוכן השיחה

ערך מורחב – תענית שבעה עשר בתמוז  •  לימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים  •  לימוד ענייני גאולה ומשיח

הרבי הסביר בשיחה את מעלתו של תענית שבעה עשר בתמוז שעל אף שבחיצוניות הוא נראה דבר בלתי רצוי, בפנימיות העניינים הוא דבר טוב[2], ובמיוחד במצב שבו הצום נדחה בשל כך שהוא שחל בשבת, שאז יש מעין הדחייה של הצום שתהיה לעתיד לבוא בימות המשיח. הרבי קישר זאת לפרשת בלק שנאמרה בסמוך לי"ז בתמוז שבו מובא כיצד קללותיו של בלק נהפכו לטוב - ברכות ונבואות על ימות המשיח. הרבי הסביר גם את מעלת שבת פרשת בלק, שתמיד חלה לפני בין המצרים וזאת משום שהיא לפני ולמעלה מהגלות.

הרבי דיבר בהמשך השיחה אודות המעלה של דורנו שאנחנו נמצאים בסוף הגלות ומודגש יותר ויותר הטוב שבי"ז תמוז, כפי שנכתב בגמרא שבמצב שיש שלום, "רצו ישראל אין מתענין"[3].

הרבי הוסיף אודות הצורך בלימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים והתבוננות הענייני גאולה ומשיח במיוחד בדורנו בו אנו נמצאים בסמיכות לגאולה, שעי"ז באה הגאולה.

לחיות עם משיח

ערך מורחב – לחיות גאולה

בשיחה ביאר הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, במחשבה דיבור ומעשה, תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על סף הגאולה, ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר שכלו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו לחיות בהתאם לתקופת הגאולה. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה[4].

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. דברי משיח, תנש"א, ח"ד.
  2. דבר המתבטא בכך שי"ז הוא בגימטריה טוב.
  3. ראש השנה יח, ב.
  4. סעיפים ט-י.

י