דבר מלכות קרח (א'): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ דבר מלכות פרשת קורח] באתר {{חב"ד אור אין סוף|}}.
השיחה: '''[https://abc770.org/article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ בגרסת טקסט]'''
*[https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwNWh2RmFTNm1QcTg/edit?resourcekey=0-YoXkAxmOv2MTNettz57Y1w סיכום הדבר מלכות] באתר [[ארכיון גאולה ומשיח]].
* [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwNWh2RmFTNm1QcTg/edit?resourcekey=0-YoXkAxmOv2MTNettz57Y1w סיכום הדבר מלכות] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־13:53, 1 באוקטובר 2021

דבר מלכות קורח היא השיחה שנאמרה בשבת פרשת קורח, ג' תמוז תשנ"א.

השיחה מדברת על כך שהקב"ה מלבש את הניסים שלו בטבע העולם, וכך גם צריכה להיות עבודתו של יהודי בהפצת המעיינות שהיא חלק מטבעו.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחה

הרבי מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על אדמו"ר הריי"צ במאסרו בג' תמוז תרפ"ז, והנס של שמש בגבעון דום על ידי יהושע נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום שהקב"ה רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם.

הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך קבלת עול, על האדם לפעול בהפצת המעיינות בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, וכך לשונו:

מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם! והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו.

אות י"ב.

בעקבות השיחה

בשיחה ציין הרבי, שביום ג' תמוז תרפ"ז עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך שאדמו"ר הריי"צ נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הבינו חסידים מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז תשנ"ד מאורע מצער, בגאולה אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה[1].

הרבי אף בשיחה רמז על כך שלמרות מה שיקרה הוא עד יחיה איתנו, ואמר שגופו של יהודי הוא למעלה מהטבע וההגבלות[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

השיחה: בגרסת טקסט

הערות שוליים

  1. מאחורי השיחות, עמ' 84.
  2. בהערה 114.