ערב חג הפסח – הבדלי גרסאות
| שורה 11: | שורה 11: | ||
*'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}. | *'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}. | ||
*'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}. | *'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}. | ||
זמן הקרבת קרבן פסח הוא בין הערביים{{הערה|כפי שמפורש בפסוק: "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים" (שמות יב, ו). וכן "שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" (דברים טז, ו).}}, וכשר מחצות ואילך, והוא יוצא דופן בכך שהוא הקרבן היחיד שמקריבים אותו לאחר תמיד של בין הערביים, וזמן הקרבתו בשנה רגילה הוא בשמונה וחצי שעות זמניות מתחילת היום (כאשר את קרבן התמיד מקדימים בשעה ומקריבים בשבע וחצי שעות במקום בשמונה וחצי){{הערה|פסחים נח, א.}}. | |||
את קרבן הפסח היו שוחטים בשלוש כיתות{{הערה|כפי שחז"ל דרשו מהפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל", שנאמרו כאן ג' כינויים, 'קהל' 'עדה' ו'ישראל'.}}, וכל כת שהיתה נכנסת לעזרה היו עומדים שורות של כהנים עם בזיכי כסף ובזיכי זהב להוליך את הדם אל המזבח, ובזמן השחיטה וההקרבה היו הכהנים אומרים את ההלל. | |||
לאחר השחיטה בעודם בעזרה היו מפשיטים את הבהמה ומוציאים את האמורים להעלותם ולהקריבם על גבי המזבח, ולאחר מכן היו יוצאים וצולים את הפסחים. | |||
על הקרבן היה צריך להימנות מערב החג, ואחד מבני החבורה היה לוקח את הפסח לשחוט אותו עבור כולם. אסור להעביר מחבורה לחבורה ואסור להותיר מבשר הפסח. | |||
===ערב פסח שחל בערב שבת=== | ===ערב פסח שחל בערב שבת=== | ||
כאשר פסח חל בשבת וערב פסח הוא גם ערב שבת, מקדימים את זמן הקרבת קרבן התמיד, על מנת שיספיקו לסיים את מעשה קרבן פסח לפני כניסת השבת. | כאשר פסח חל בשבת וערב פסח הוא גם ערב שבת, מקדימים את זמן הקרבת קרבן התמיד בשעה נוספת (קרב שש ומחצה, במקום בשמונה ומחצה כבכל יום), על מנת שיספיקו לסיים את מעשה קרבן פסח לפני כניסת השבת. | ||
===ערב פסח שחל בשבת=== | ===ערב פסח שחל בשבת=== | ||
כיון שרק שחיטת הפסח והדברים המוכרחים עבורו דוחים את השבת, יש לדאוג לסדר עבור הקרבן את כל הדברים שניתן לעסוק בהם מערב שבת, כגון השחזת הסכין וטלטולו, ביקור הקרבן וחתיכת יבלות באם נצרך, וכו'. | כיון שרק שחיטת הפסח והדברים המוכרחים עבורו דוחים את השבת, יש לדאוג לסדר עבור הקרבן את כל הדברים שניתן לעסוק בהם מערב שבת, כגון השחזת הסכין וטלטולו, ביקור הקרבן וחתיכת יבלות באם נצרך, וכו'. | ||
| שורה 25: | שורה 30: | ||
בקביעות כזו אין מקריבין קרבן חגיגה יחד עם קרבן הפסח, תוקעים 9 תקיעות נוספות מלבד 48 הרגילים שבכל ערב פסח (עבור מוסף של שבת), ומקדימים את ליבון אבני ההיכל והמזבח לערב שבת. | בקביעות כזו אין מקריבין קרבן חגיגה יחד עם קרבן הפסח, תוקעים 9 תקיעות נוספות מלבד 48 הרגילים שבכל ערב פסח (עבור מוסף של שבת), ומקדימים את ליבון אבני ההיכל והמזבח לערב שבת. | ||
הבדל נוסף שיש בקביעות כזו, כיון שקרבן חגיגה אינו דוחה את השבת, משנים את הנוסח ואומרים "מן הפסחים ומן הזבחים", בשונה משנה רגילה שאומרים 'מן הזבחים ומן הפסחים' היות שבכל שנה הזבחים (קרבן חגיגה) קודמים לקרבן הפסח כדי שהוא ייאכל על השובע, ואילו בקביעות כזו אין זבחים קודם לפסחים{{הערה|משנה פסחים קטז, ב. מגן אברהם תעג, ל.}}. | |||
==בזמן הגלות== | ==בזמן הגלות== | ||