דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:39, 1 בדצמבר 2020

דבר מלכות ויצא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.

השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, ובתכלית ירידת הנשמה לעולם הזה המתבטאת ביציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי החסידות ובמיוחד על ידי האדמו"ר האמצעי.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

בעקבות השיחה

"	והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע	"

בשיחה זו עורר הרבי אודות לימוד תורתו של אדמו"ר האמצעי, דבר נוסף הוא לימוד ענייני גאולה ומשיח, בעקבות כך מתקיימים שיעורי גאולה ומשיח רבים בארץ ובעולם, וכן לימוד תורתו של אדמו"ר האמצעי.דבר נוסף הוא להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי״ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נדחת.

כמו כן עורר הרבי נתינת דמי חנוכה לילדים.

סיכום

א - ג: אצל אדמו"ר האמצעי התקיים מאמר חז"ל:"ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש", שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
ד - ה: הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" מורה על ירידת הנשמה למטה, ב"״חרון אף של מקום״", ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.
ו - י:״ויקח ^[1] מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
י"א: הפסוק:"מטתו שלימה" (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל״מטה״ , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו ^[2], וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.
י"ב: הבירור בין יעקב לעשיו – הוא חיבור אורות דתהו (שעשיו היה בחינת עולם תהו) בכלים דתיקון (שיעקב היה בבחינת עולם התיקון).
י"ג - י"ד: אחד מסימני הגאולה הוא:ש״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
ט"ו:תורת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה באופן של ״רחובות הנהר״. משא״כ אצל אדמו"ר הצמח צדק שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
י"ד - כ': "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו" כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי הפצת תורת החסידות ע"י רבותינו נשיאנו, כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים , ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!

קישורים חיצוניים

השיחה: המוגת • הבלתי מוגת • בגרסת טקסט
גליונות: סיכום השיחה • חדור בד"ם • 'מדקדקים'

הערות שוליים

↑ יעקב
↑ לא כמו בעמידה או ישיבה

[1] יעקב

[2] לא כמו בעמידה או ישיבה

[1]

[2]

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח