תהלים קמ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''"תְּהִלָּה לְדָוִד"''' הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-[[גימטריא|145]]) ב[[ספר התהלים]]. הוא תהילה גדולה ל[[קב"ה]] ולכן מחובר על פי [[אותיות האל"ף-בי"ת]]. | '''"תְּהִלָּה לְדָוִד"''' הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-[[גימטריא|145]]) ב[[ספר התהלים]]. מזמור זה, הוא תהילה גדולה ל[[קב"ה]] ולכן מחובר על פי [[אותיות האל"ף-בי"ת]]. | ||
==תכנו== | ==תכנו== | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
==ביאור [[תורת החסידות]]== | ==ביאור [[תורת החסידות]]== | ||
בחסידות{{הערה|שם=יהל אור|[[יהל אור]] להצ"צ קמה תקלז}}מבואר: ש'תהלה' מתיחס ל[[כתר]] בחינת [[עתיקא קדישא]]. כמו שכתוב{{הערה|שמות טו יא}}:{{ציטוטון|נורא תהלות}} שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר. | *'''תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ''' בחסידות{{הערה|שם=יהל אור|[[יהל אור]] להצ"צ קמה תקלז}}מבואר: ש'תהלה' מתיחס ל[[כתר]] בחינת [[עתיקא קדישא]]. כמו שכתוב{{הערה|שמות טו יא}}:{{ציטוטון|נורא תהלות}} שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר. | ||
וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה מח ט}}: {{ציטוטון|תהלתי אחטם לך}} שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על ה[[ריח]] שהוא ענין ה[[הארה]] וההמשכה מבחינת [[כתר דאצילות]] בחינת [[עתיקא קדישא]], ל[[מלכות]] שהוא בחינת [[דוד]]. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד). | וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה מח ט}}: {{ציטוטון|תהלתי אחטם לך}} שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על ה[[ריח]] שהוא ענין ה[[הארה]] וההמשכה מבחינת [[כתר דאצילות]] בחינת [[עתיקא קדישא]], ל[[מלכות]] שהוא בחינת [[דוד]]. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד). | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
עוד פירוש{{הערה|שם}}: שתהלה לדוד הוא מה ש[[מלכות]] (דוד) מהללת ומשבחת ל[[אור אין סוף]] שב[[ז"א דאצילות]], | עוד פירוש{{הערה|שם}}: שתהלה לדוד הוא מה ש[[מלכות]] (דוד) מהללת ומשבחת ל[[אור אין סוף]] שב[[ז"א דאצילות]], | ||
(דהיינו{{הערה|אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו}} [[בני ישראל]] ב[[תפילה]]) ועל ידי זה ממשיכה מ[[עצמות אין סוף]] המשכה, כפי ש[[צמצום|מצתמצמת]] בכתר{{הערה|שם=יהל אור}}. | (דהיינו{{הערה|אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו}} [[בני ישראל]] ב[[תפילה]]) ועל ידי זה ממשיכה מ[[עצמות אין סוף]] המשכה, כפי ש[[צמצום|מצתמצמת]] בכתר{{הערה|שם=יהל אור}}. | ||
*'''מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים''' בחסידות מובא רבות מפסוק זה, שכל התהוות ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]], הם מ[[ספירת המלכות]] שהוא [[צמצום]] וההגבלה, בכדי שה[[אור]] ירד לדרגה נחותה, ויוכל להוות עולמות גשמיים. | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} |
גרסה מ־17:01, 21 בספטמבר 2020
תהלים קמה
תְּהִלָּה לְדָוִד |
---|
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: |
"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור קמ"ה (הפרק ה-145) בספר התהלים. מזמור זה, הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.
תכנו
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.
אמירתו וסגולותיו
את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:
- בתפילת שחרית, אחרי ברוך שאמר.
- בתפילת שחרית, אחרי אמירת התחנון.
- בתפילת מנחה, לפני שמונה עשרה.
ונאמר בגמרא[1]:"כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם[2]: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".
באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה[3].
כשאומרים[4] מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים "אשרי יושבי ביתך[5]" ו"אשרי העם שככה לו[6]", כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור "תהילה לדוד"[7].
וכן אומרים לאחריו את הפסוק[8]: "ואנחנו נברך י-ה". בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב"הללוי-ה".
סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נ. והטעם מבואר בגמרא[1]: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלתן של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב[9] "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר[10]: "סומך ה' לכל הנופלים".
ביאור תורת החסידות
- תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ בחסידות[11]מבואר: ש'תהלה' מתיחס לכתר בחינת עתיקא קדישא. כמו שכתוב[12]:"נורא תהלות" שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר.
וזהו שכתוב[13]: "תהלתי אחטם לך" שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על הריח שהוא ענין ההארה וההמשכה מבחינת כתר דאצילות בחינת עתיקא קדישא, למלכות שהוא בחינת דוד. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).
עוד פירוש[14]: שתהלה לדוד הוא מה שמלכות (דוד) מהללת ומשבחת לאור אין סוף שבז"א דאצילות, (דהיינו[15] בני ישראל בתפילה) ועל ידי זה ממשיכה מעצמות אין סוף המשכה, כפי שמצתמצמת בכתר[11].
- מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים בחסידות מובא רבות מפסוק זה, שכל התהוות העולמות, הם מספירת המלכות שהוא צמצום וההגבלה, בכדי שהאור ירד לדרגה נחותה, ויוכל להוות עולמות גשמיים.
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 ברכות ד ב
- ↑ שדוקא הוא נאמר ולא קיט או קלו
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח נ"א ח
- ↑ רא"ש על ברכות א ו א
- ↑ תהלים פד ה
- ↑ שם קמד טו
- ↑ ראה גם הפירוש בזה ע"פ חסידות בפירוש המילות קז ב
- ↑ שם קטו יח
- ↑ עמוס ה ב
- ↑ תהלים קמה יד
- ↑ 11.0 11.1 יהל אור להצ"צ קמה תקלז
- ↑ שמות טו יא
- ↑ ישעיה מח ט
- ↑ שם
- ↑ אור התורה במדבר כרך א "שאו את ראש" ו