הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים קמ"ה"
(עוד חמש דקות אני חוזר ומשלים) |
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
*ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]]. | *ב[[תפילת שחרית]], אחרי אמירת ה[[תחנון]]. | ||
*ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]]. | *ב[[תפילת מנחה]], לפני [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]]. | ||
| − | ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר | + | ונאמר ב[[גמרא]]{{הערה|שם=ברכות|ברכות ד ב}}:{{ציטוטון|כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]}}. והטעם{{הערה|שדוקא הוא נאמר ולא קיט או קלו}}: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}. |
באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}. | באמירת מזמור זה ב[[תפילה]] צריכים לכוין באמירת הפסוק {{ציטוטון|פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ}}, ש[[הקב"ה]] הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] או"ח נ"א ח}}. | ||
גרסה מ־23:42, 23 באוגוסט 2020
תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן |
|---|
|
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: |
"תְּהִלָּה לְדָוִד" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-145) בספר התהילים. הוא תהילה גדולה לקב"ה ולכן מחובר על פי אותיות האל"ף-בי"ת.
תוכן עניינים
תכנו
מזמור זה הוא (בשונה משאר מזמורים שיש בהם גם בקשות ותחינות), כולו תהילה לה', ולכן מתחיל ב"תהילה", ופסוקיו הם לפי סדר האלף בית.
אמירתו וסגולותיו
את מזמור זה אומרים שלוש פעמים ביום:
- בתפילת שחרית, אחרי ברוך שאמר.
- בתפילת שחרית, אחרי אמירת התחנון.
- בתפילת מנחה, לפני שמונה עשרה.
ונאמר בגמרא[1]:"כָּל הָאוֹמֵר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא". והטעם[2]: כי יש בו שני מעלות: א. הוא מסודר על פי אותיות האל"ף בי"ת. ב. כי נאמר בו "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ".
באמירת מזמור זה בתפילה צריכים לכוין באמירת הפסוק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס, ואם לא כיון יחזור ויאמרנו בכוונה[3].
כשאומרים[4] מזמור זה בסדר התפילה, אומרים לפניו את הפסוקים "אשרי יושבי ביתך[5]" ו"אשרי העם שככה לו[6]", כי מפסוקים אלו למדים שצריך לשהות קצת לפני תפילת שמונה עשרה, שלכן אומרים את המזמור "תהילה לדוד"[7] .
וכן אומרים לאחריו את הפסוק[8]: "ואנחנו נברך י-ה". בשביל לסיים מזמור זה (כבשאר המזמורים שעד סוף הספר) ב"הללוי-ה".
סידורו על פי אותיות האל"ף בי"ת
מזמור זה נתקן פי אותיות האל"ף בי"ת חוץ מהאות נ. והטעם מבואר בגמרא[1]: "מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל" (דהיינו, מפלתן של ישראל, בלשון סגי נהור) דכתיב[9] "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ולמרות זאת דוד התייחס ו'הרים' נפילה זו ברוח הקודש בפסוק הבא, שנאמר[10]: "סומך ה' לכל הנופלים".
ביאור תורת החסידות
תהלה לדוד
בחסידות[11].מבואר: ש'תהלה' מתיחס לכתר בחינת עתיקא קדישא. כמו שכתוב[12]:"נורא תהלות" שתהילה הוא בחינת "נורא" שהוא בחינת הכתר. וזהו שכתוב[13]: "תהלתי אחטם לך" שתהלה הוא החוטם (אף) שהוא מורה על הריח שהוא ענין המשכה.
והמשכה זו היא מבחינת כתר דאצילות בחינת עתיקא קדישא, למלכות שהוא בחינת דוד. וזהו "תהילה לדוד" המשכה (תהלה) מכתר למלכות (דוד).
תהלה בכתר ע"ד הוא תהלתך והוא אלקיך ועצמותו נק' נורא תהלות. וזהו ותהלתי אחטם ריח והארה מא"ס. ותהלה לדוד להמשיך אור הח"ס במל'. כריח שדה. גם פי' תהלה לדוד מה שמל' מהללת ומשבחת לאור א"ס שבז"א וע"י תהלה זו ממשיכים האור כמ"ש בשה"ש רבה ע"פ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה הוא יושב ביניהם כו'. שם בפסוק דומה דודי לצבי:
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
