![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תהלים קכ"ה – הבדלי גרסאות
על הניגון של השנה |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
* '''הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם -''' בשביל שתהיה המשכה באופן של "הטיבה", צריכים שעבודת בני ישראל יהיה באופן של "לטובים", ובעיקר שלימודים יהיה באופן של "טוב" שב[[תורה]]. כלומר, הגישה הכללית אל התורה צריכה להיות באופן שהתורה היא "טוב", וממנה מגיעה ההנהגה של קו ה[[חסד]] והקירוב כלפי חבירו, וכלפי עצמו - לגלות את העניינים הטובים שבו, אע"פ שיודע שיש לו "חמור שונאך" - ה[[גוף]] שונא את ה[[נשמה]], מכל מקום מתנהג באופן של "[[עזוב תעזוב עמו]]". | * '''הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם -''' בשביל שתהיה המשכה באופן של "הטיבה", צריכים שעבודת בני ישראל יהיה באופן של "לטובים", ובעיקר שלימודים יהיה באופן של "טוב" שב[[תורה]]. כלומר, הגישה הכללית אל התורה צריכה להיות באופן שהתורה היא "טוב", וממנה מגיעה ההנהגה של קו ה[[חסד]] והקירוב כלפי חבירו, וכלפי עצמו - לגלות את העניינים הטובים שבו, אע"פ שיודע שיש לו "חמור שונאך" - ה[[גוף]] שונא את ה[[נשמה]], מכל מקום מתנהג באופן של "[[עזוב תעזוב עמו]]". | ||
* כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת [[י"א ניסן]] תשפ"ו חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק. | |||
כמידי שנה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בררה מתוך 81 הניגונים שהגיעו לידי הועדה, ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|'שיר המעלות הבוטחים בה']]<ref>[https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה]</ref>, שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי הת' מאיר ששונקין, והוא עבר מספר הוספות ושינויים. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־15:34, 27 במרץ 2026
פסוקי המזמור: תהילים קכ"ה
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת |
|---|
|
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב. |
תהלים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהלים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת ה-קכ"ה ביום ההולדת ה-124, ועד ליום ההולדת ה-125.
תוכן המזמור
מזמור זה, הוא אחד המזמורים הבודדים בתהלים אהל יוסף יצחק שלא מופיעה בו 'כותרת' עם הסבר על תוכן המזמור[1].
מזמור זה עוסק בבקשת המשורר מהקב"ה שיטיב עם הצדיקים ההולכים בדרכו, עם עם ישראל ועם העיר ירושלים, וגם ישמיד את הרשעים.
בחסידות
- ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם - ירושלים - ירא שלם, שלימות היראה, יראה עילאה. "הרים סביב לה" - בכל עבודה של בחינת 'הרים' - גילוי והתרוממות, קשורים לבחינת יראה. ואפילו כשנמצא במצב של יראה תתאה, הרי הוא קשור ליראה עילאה, עבודה ראויה בתוקף נצחי, כי "ה' סביב לעמו מעתה ועד עולם".
- הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם - בשביל שתהיה המשכה באופן של "הטיבה", צריכים שעבודת בני ישראל יהיה באופן של "לטובים", ובעיקר שלימודים יהיה באופן של "טוב" שבתורה. כלומר, הגישה הכללית אל התורה צריכה להיות באופן שהתורה היא "טוב", וממנה מגיעה ההנהגה של קו החסד והקירוב כלפי חבירו, וכלפי עצמו - לגלות את העניינים הטובים שבו, אע"פ שיודע שיש לו "חמור שונאך" - הגוף שונא את הנשמה, מכל מקום מתנהג באופן של "עזוב תעזוב עמו".
- כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ו חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק.
כמידי שנה ועדת הניגונים ליובאוויטש בררה מתוך 81 הניגונים שהגיעו לידי הועדה, ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון 'שיר המעלות הבוטחים בה'[2], שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי הת' מאיר ששונקין, והוא עבר מספר הוספות ושינויים.
קישורים חיצוניים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|