תהלים ה' – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ ניסוח
 
שורה 17: שורה 17:
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
}}
}}
'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.
'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד|דוד המלך]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.
שורה 44: שורה 44:
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}.
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] תחילת פרק ה', חולקים ה[[אמוראים]] מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] תחילת פרק ה', חולקים ה[[אמוראים]] מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==