תהלים ה' – הבדלי גרסאות

ב.כ"ץ (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}}
}}
}}
'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה[[חמש|חמיש]]<nowiki/>י ב[[ספר תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.
'''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}.


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5.


== תוכן ==
==תוכן==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל [[יחיד]] שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, [[צדיקים|וצדיקים]] [[שמחה|ישמחו]] בשביל [[גמילות חסדים|מעשיהם הטובים]]".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל [[יחיד]] שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, [[צדיקים|וצדיקים]] [[שמחה|ישמחו]] בשביל [[גמילות חסדים|מעשיהם הטובים]]".


ניתן לחלק את הפרק ל[[ארבע|ארבעה]] חלקים:
ניתן לחלק את הפרק ל[[ארבע|ארבעה]] חלקים:
*'''פסוקים [[ב|ב']]-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']].
*'''פסוקים [[ב]]'-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']].
*'''פסוקים [[ה|ה']]-[[ז|ז'<nowiki/>]]''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
*'''פסוקים [[ה]]'-[[ז]]'''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים.
*'''פסוק [[ח]]'''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.
*'''פסוק [[ח]]'''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'.
*'''פסוקים [[ט|ט']][[שלוש עשרה|-י"ג]]''': [[תפילה]] לה' [[ברכה|שיברך]] אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.
*'''פסוקים [[ט|ט']][[שלוש עשרה|-י"ג]]''': [[תפילה]] לה' [[ברכה|שיברך]] אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים.


==ב[[נוסח האריז"ל|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]==
==ב[[נוסח האר"י|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]==
[[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית# קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].
[[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית#קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]].


פסוקים [[ב]]' [[ד|וד']] נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".
פסוקים [[ב]]' [[ד|וד']] נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה".