וכל המעדנים מצויין כעפר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:


* יש כבר רכוש גדול בגשמיות וברוחניות{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 32.}} רכוש גדול שאין למעלה ממנו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ס"ע 1220.}}. נוסף לזה שבני ישראל מוותרים על הרכוש גדול{{הערה|(ברכות ט, סע"א) ממעייני הישועה הע' 312 ובשוה"ג שם, התוועדויות תנש"א ח"א ע' 151.}}.
* יש כבר רכוש גדול בגשמיות וברוחניות{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 32.}} רכוש גדול שאין למעלה ממנו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ס"ע 1220.}}. נוסף לזה שבני ישראל מוותרים על הרכוש גדול{{הערה|(ברכות ט, סע"א) ממעייני הישועה הע' 312 ובשוה"ג שם, התוועדויות תנש"א ח"א ע' 151.}}.
== ראו גם ==
* [[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת|אילני סרק עתידים להיות עושים פירות. ועתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת.]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־01:34, 3 בספטמבר 2024

תמונה להמחשת היעוד לע"ל

לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות.

מקור היעוד

כותב הרמב"ם בספרו היד החזקה[1]:

"הטובה תהא מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם",

כמו שהיה ביציאת מצרים רכוש גדול

כתוב[2] כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהניסים שיהיה בגאולה העתידה יהיה דומה לניסים שהיו ביציאת מצרים, אז כמו שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול, כך גם בגאולה העתידה יצאו ברכוש גדול, יהיה להם עשירות מופלגה[3], כמו שהרמב"ם מתאר "וכל המעדנים מצויין כעפר", ואז יתקיים האזהרה וההבטחה "כי לא יהיה בך אביון", כולם יהיו עשירים[4]. ובהרבה יותר מיציאת מצרים, כי אז יהיה גם נפלאות אפילו לפי ערך יציאת מצרים, אף שביציאת מצרים הכי פחות שהיה לכל אחד מישראל היה 90 חמורים טעונים מכסף וזהב. וכמו שרואים שיוסף הצדיק הטמין שלשה מטמוניות, המטמון השלישי יתגלה לעתיד לבא, כי זה מדאי נעלה להתגלות בזמן הזה[3].

כמו כן בזמן של בית המקדש הראשון, ואפילו בזמן של בית המקדש השלישי היתה ליהודים הרחווה ושפע הכי גדולה, עד שחיטין היו גדולים ככליות [5].

מהות היעוד

הסיבה לכך שבגאולה ינתן שפע גשמי ומנוחת הנפש והגוף הוא, על מנת שיוכלו להתעסק אך ורק בלימוד ועיון בתורה ובפרט שלעתיד יתגלו ענינים חדשים בתורה שלא היו לפני כן (המכונים-תורה חדשה), וכמו שמבאר הרמב"ם בהלכה לפני כן ש: לא נתאוו החכמים שבכל הדורות לביאת המשיח לא בשביל השליטה שיהיה אז לעם ישראל בעולם כולו ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ללימוד התורה מכיוון שיהיה שפע גשמי מוחלט ללא צורך בעבודה ויגיעה גשמית מצד האדם.

הרבי מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שהרוחניות תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם בגשמיות.

במקום אחר[6] מסביר הרבי שהסיבה לכך שהמעדנים יהיו מצויים כעפר בכל העולם כולו הוא דווקא בגלל שאף אחד לא יתענין בגשמיות ובמעדנים גשמיים כי יהיו עסוקים ושקועים במעדנים רוחניים והגילויים הנעלים שיתגלו בימות המשיח וכמו שכתוב על הזמן ההוא "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"[7], ורמז לכך הוא שאומרים "כעפר" כמו העפר שאינו בעל ערך (בנוסף לכך שהוא מצוי בשפע) כך המעדנים הגשמיים לא יהיו שווים יחס לעתיד לבוא.

מעשינו ועבודתינו

  • כדי שלעתיד לבא יהי "מעדנים מצויין", יש גם עכשיו לעבוד ה' מתוך תענוג [8].
  • ע"י נתינת צדקה ("נתון תתן" - "אפילו מאה פעמים"), מקרב הייעוד שלא יהי' בך אביון[4].
  • יהודי צריך להשתדל להיות עשיר (עשירות ברוחניות, בתורה ומצוותיה, ועשירות בגשמיות)[9].

טעימה

  • עוד לפני ביאת משיח, כבר עכשיו ישנה השפעת הפרנסה בריבוי ובהרחבה כל כך עד שאינו תופס מקום כלל מרוב הרגילות בזה, שזהו הפירוש של "מעדנים מצויין - כעפר"[10].
  • יש כבר רכוש גדול בגשמיות וברוחניות[11] רכוש גדול שאין למעלה ממנו[12]. נוסף לזה שבני ישראל מוותרים על הרכוש גדול[13].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה
  2. מיכה ז, טז.
  3. 3.0 3.1 ד"ה כימי צאתך (אות א-ב), וד"ה ויאמר לו יהונתן (אות ט) תשכ"ח.
  4. 4.0 4.1 אגרות קודש חי"ד מכתב ה'קב, ע' שלד.
  5. תענית כא, א. ד"ה ציון במשפט ש"פ דברים תשכ"ט.
  6. התועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1737.
  7. הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה
  8. ט"ו שבט תשמ"ב, התוועדויות ע' 876, 869.
  9. ש"פ תרומה תשנ"ב, התוועדויות ע' 296.
  10. ח"י תמוז תשנ"א התוועדויות ע' 50.
  11. התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 32.
  12. התוועדויות תשמ"ב ח"ג ס"ע 1220.
  13. (ברכות ט, סע"א) ממעייני הישועה הע' 312 ובשוה"ג שם, התוועדויות תנש"א ח"א ע' 151.