תהלים ל' – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין קשר |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==="מזמור שיר"{{הערה|פסוק א.}}=== | ==="מזמור שיר"{{הערה|פסוק א.}}=== | ||
אדמוה"ז{{הערה|לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג}} שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי. | אדמוה"ז{{הערה|לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג}} שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי. | ||
===ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}=== | ===ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]]. | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]]. | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}=== | ===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}=== | ||
מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית. | מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית. | ||
על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים. | על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים. | ||
==ניגון על הפרק== | |||
על מילות הפסוק "כי רגע באפו" הלביש ר' [[אברהם ליסון]] את הלחן של [[ניגון ר']] בספר הניגונים, והוא היה מנגן זאת בשעת התפילה. לאחר פטירתו התפרסם הניגון והפך לפופולרי בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/621359/ מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן] {{אינפו}}}}. | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||