דבר מלכות קרח (א'): הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←בעקבות השיחה: עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[הרבי]] מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|במאסרו]] ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], וה[[נס]] של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע]] נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום ש[[הקב"ה]] רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם. | [[הרבי]] מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|במאסרו]] ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], וה[[נס]] של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע]] נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום ש[[הקב"ה]] רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם. | ||
הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך [[קבלת עול]], על האדם לפעול ב[[הפצת המעיינות]] בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו. | הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך [[קבלת עול]], על האדם לפעול ב[[הפצת המעיינות]] בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, וכך לשונו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם!|מקור=אות י"ב.}} | |||
והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו. | |||
==בעקבות השיחה== | ==בעקבות השיחה== | ||
בשיחה ציין הרבי, שביום [[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]] עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הבינו [[חסידים]] מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז [[תשנ"ד]] מאורע מצער, ב[[גאולה]] אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 84.}}. | בשיחה ציין הרבי, שביום [[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]] עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הבינו [[חסידים]] מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז [[תשנ"ד]] מאורע מצער, ב[[גאולה]] אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 84.}}. | ||
גרסה מ־17:41, 27 ביוני 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
דבר מלכות קורח היא השיחה שנאמרה בשבת פרשת קורח, ג' תמוז תשנ"א.
השיחה מדברת על כך שהקב"ה מלבש את הניסים שלו בטבע העולם, וכך גם צריכה להיות עבודתו של יהודי בהפצת המעיינות שהיא חלק מטבעו.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה
הרבי מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על אדמו"ר הריי"צ במאסרו בג' תמוז תרפ"ז, והנס של שמש בגבעון דום על ידי יהושע נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום שהקב"ה רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם.
הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך קבלת עול, על האדם לפעול בהפצת המעיינות בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, וכך לשונו:
מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם!
— אות י"ב.
והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו.
בעקבות השיחה
בשיחה ציין הרבי, שביום ג' תמוז תרפ"ז עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך שאדמו"ר הריי"צ נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הבינו חסידים מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז תשנ"ד מאורע מצער, בגאולה אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה[1].
הרבי אף בשיחה רמז על כך שלמרות מה שיקרה הוא עד יחיה איתנו, ואמר שגופו של יהודי הוא למעלה מהטבע וההגבלות[2].
קישורים חיצוניים
- דבר מלכות פרשת קורח באתר
. - סיכום הדבר מלכות באתר ארכיון גאולה ומשיח.
הערות שוליים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |