דבר מלכות וירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←סיכום) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
'''אותיות א' - ב':''' צריך ללמוד את ההוראה אלינו מ: [[פרשת וירא]], [[ח"י חשון]] ו[[כ' | |||
חשון]]. מביא את הסיפור מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שבכה שלא ראה את ה' כ[[אברהם אבינו]], וענה לו ה[[הצמח צדק|צמח צדק]] שכשיוהודי בן 99 מחליט לעשות [[ברית מילה]] - מגיע לו שה' יתגלה אליו. ומהי ההוראה מזה '''אלינו?''' | |||
'''אותיות ג' - ז':''' בגילוי של "וירא" שבעקבות המילה 2 קצוות, [[גילוי]] נעלה ביותר, ולאידך, שחדר ב[[פנימיות]]. וזו מעלת מצות [[ברית מילה|מילה]] - שהיא מצוה גדולה, שחודרת ב[[גוף]] ה[[גשמי]]. וזאת כי [[רצון|נתאווה]] [[הקב"ה]] ל[[דירה בתחתונים]], ולכן דוקא בהמשכה הכי בתחתונים, מתגלית הדרגא הכי נעלית ב[[אלוקות]]. הענין של "וירא"{{הערה|הגילוי הכי נעלה, שחודר הכי למטה.}} קיים אצל כל [[יהודי]]: בכל יהודי ישנו ענין המילה, שאז נכנסת בו [[נפש אלוקית]] נעלית החודרת בגוף הגשמי. ולכן, כבר אצל [[ילד]] יהודי רואים בגלוי את ה[[נשמה]] המתבטאת בפועל בחייו, ב[[גוף|גופו]], [[בית]]ו, וחלקו ב[[עולם]]. | |||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
גרסה מ־17:22, 1 בנובמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
דבר מלכות וירא היא השיחה שאמר הרבי בשבת פרשת וירא, ח"י חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
במהלך השיחה אומר הרבי, שכבר יש לנו את הגילוי של "וירא", של מימות המשיח וגם הגילוי של מלך המשיח. ולכן מה שנשאר לנו לעשות הוא, להפנים את ידיעה זו ולהשתוקק לזה, ועל יד כך, לפעול במעשה בשביל להיות כלי לגילוי.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
סיכום
אותיות א' - ב': צריך ללמוד את ההוראה אלינו מ: פרשת וירא, ח"י חשון ו[[כ' חשון]]. מביא את הסיפור מאדמו"ר הרש"ב שבכה שלא ראה את ה' כאברהם אבינו, וענה לו הצמח צדק שכשיוהודי בן 99 מחליט לעשות ברית מילה - מגיע לו שה' יתגלה אליו. ומהי ההוראה מזה אלינו?
אותיות ג' - ז': בגילוי של "וירא" שבעקבות המילה 2 קצוות, גילוי נעלה ביותר, ולאידך, שחדר בפנימיות. וזו מעלת מצות מילה - שהיא מצוה גדולה, שחודרת בגוף הגשמי. וזאת כי נתאווה הקב"ה לדירה בתחתונים, ולכן דוקא בהמשכה הכי בתחתונים, מתגלית הדרגא הכי נעלית באלוקות. הענין של "וירא"[1] קיים אצל כל יהודי: בכל יהודי ישנו ענין המילה, שאז נכנסת בו נפש אלוקית נעלית החודרת בגוף הגשמי. ולכן, כבר אצל ילד יהודי רואים בגלוי את הנשמה המתבטאת בפועל בחייו, בגופו, ביתו, וחלקו בעולם.
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
- ↑ הגילוי הכי נעלה, שחודר הכי למטה.