תומכי תמימים מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע" | ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, | הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר'ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתמימים ישארו יראי שמים היא להביאם לחב"ד. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, ולאחר ויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ושאר הבחורים היו: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], [[משה אברהם]] ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הורה להם הרבי שידחו את שנת הקבוצה בשנה, ויבואו על חשבון המזכירות לחודש ניסן בלבד, בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל". | ||
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]] | [[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]] | ||
בשנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]]. | בשנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]]. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח). | *הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח). | ||
*הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (משמש גם כר"מ בחסידות). | *הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (משמש גם כר"מ בחסידות). | ||
*ר' | *ר' מנחם מענדל מישולובין. | ||
*ר' שניאור בלוי. | *ר' שניאור בלוי. | ||
*הת' ברוך יעקובוביץ. | *הת' ברוך יעקובוביץ. | ||
===הנהלה גשמית=== | ===הנהלה גשמית=== | ||
*ר' לוי | *ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל. | ||
*ר' ברוך אביסרור - מנהל. | *ר' ברוך אביסרור - מנהל. | ||
*ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי. | *ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]]. | החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]]. | ||
ראש הישיבה בטבריה הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי, בתפקיד משיב - הרב צבי הירש זלמנוב. | ראש הישיבה בטבריה הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:31, 5 באוגוסט 2018
| תומכי תמימים מגדל העמק | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין התלמוד תורה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | שנת תשל"ט |
| מיקום | מגדל העמק |
| מייסד | הרב יצחק דוד גרוסמן |
| ראש הישיבה | הרב יצחק גולדברג |
| מנהל גשמי | הרב לוי וילימובסקי |
| מספר תלמידים | 250 (כולל סניפים) |
| ספר פלפולים | מגדל דוד |
| קובץ הערות | מגדל דוד |
ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשל"ח, ונכון לשנת תשע"ח לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.
היסטוריה
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר'ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתמימים ישארו יראי שמים היא להביאם לחב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, ולאחר ויכוח סוער הכריע המשפיע הרב מנחם מענדל פוטרפס לשלוח קבוצה של תמימים למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב ישראל גרוסמן; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב ושאר הבחורים היו: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הורה להם הרבי שידחו את שנת הקבוצה בשנה, ויבואו על חשבון המזכירות לחודש ניסן בלבד, בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
בשנת תשל"ט הציע ר' מענדל לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש: הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ' מצפת והרב ישראל יוסף הנדל מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, למשגיח מונה הרב הנדל, למשפיע מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.
בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.
בשנת תשנ"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשס"ב הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.
בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.
בשנת הלימודים תשע"ד נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
צוות הישיבה
הנהלה רוחנית
- הרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה.
- הרב יוסף יצחק סגל - משפיע ראשי.
- הרב ישראל יוסף הנדל - משגיח ראשי.
- הרב יוסף יצחק גורביץ'.
- שיעור א'. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג.הרב אהרן מושקוביץ משפיעים: הרב דב מנחם דוברוסקין, הרב מוטי קליין.
מנהל רוחני בשיעור א' הרב ישראל סגל
- שיעור ב'. ר"מי: הרב שלמה סגל. משפיעים: הרב שניאור זלמן צבי הירש העכט, הרב שמחה יצחק זאיינץ.
- שיעור ג'. ר"מ: הרב יצחק גולדברג. משפיע: הרב יוסף יצחק גורביץ' (המשמש גם כמשגיח).
- משיבים
- הרב שניאור זלמן פבזנר.
- הרב מנחם מאניש מן (המשמש גם כמשגיח).
- הרב שמואל שלמה ליפשיץ (משמש גם כר"מ בחסידות).
- ר' מנחם מענדל מישולובין.
- ר' שניאור בלוי.
- הת' ברוך יעקובוביץ.
הנהלה גשמית
- ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל.
- ר' ברוך אביסרור - מנהל.
- ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
- ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
מחלקת 'אור מנחם'
בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה.
- הצוות
- ראש המחלקה - ר' עקיבא גולדשמיד.
- ר"מים - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
- משפיעים - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד, ר' אורן בן עמר.
סניף הישיבה בטבריה
| ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה |
החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד בטבריה - אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה לקבוצה - המשלב לימוד תורני עם פעילות יהודית ושליחות.
ראש הישיבה בטבריה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב.
קישורים חיצוניים
- כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג - הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק
- מערכת שטורעם, מגדל העמק: תנופה אדירה במוסדות חב"ד - באתר שטורעם
