ראשי תיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(100 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:כתיק רת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קודש של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]], ובו ראשי התיבות בשעטו"מ, בגו"ר]]
'''ראשי תיבות''' הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').
'''ראשי תיבות''' הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
==משמעות הראשי תיבות==
פעמים רבות דורשים [[חז"ל]] מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, ב[[שער היחוד והאמונה]]{{הערה|פרק י"ב.}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
במספר מקומות{{הערה|ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.}} מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון [[נוטריקון]] מן התורה"{{הערה|[[מסכת שבת]] קה, ב.}}.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
== ראשי תיבות חסידיים ==
== ראשי תיבות חסידיים ==
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: [[פ"נ]], [[דא"ח]], ועוד רבים.
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: [[פ"נ]], [[דא"ח]], ועוד רבים.


לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים ל[[תורת החסידות]] בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף [[ספר התניא]]. לאחר מכן הודפס לוח מורחב ב[[ספר הליקוטים]] - מפתחות ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].!


== ראשי תיבות נפוצים ==
== ראשי תיבות נפוצים ==
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
*'''[[א"א]]''' - [[אריך אנפין]].
{{טורים
*'''[[או"א]]''' - [[אבא]] ו[[אמא]].
| תוכן = === א' ===
*'''[[א"ס]]''' - אין סוף.
*'''[[אאע"ה]]''' - [[אברהם אבינו]] עליו השלום.
*'''אצי'''' - [[אצילות]].
*'''[[א"א]]''' - [[אריך אנפין]]/אי אפשר/אין אומרים.
*'''[[אב"א]]''' - [[אחור באחור]].
*'''[[אבי"ע]]''' - [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|אצילות בריאה יצירה עשיה]].
*'''[[אגה"ק]]''' - [[אגרת הקודש]].
*'''[[אגה"ת]]''' - [[אגרת התשובה]].
*'''[[אג"ק]]''' - [[אגרות קודש]].
*'''[[אדה"ז]]''' - [[אדמו"ר הזקן]].
*'''[[אדה"ר]]''' - [[אדם הראשון]].
*'''[[אדמו"ר]]''' - [[אדוננו מורנו ורבינו]].
*'''[[אהו"י]]''' - [[אהבה ויראה]].
*'''[[אה"ז]]''' - [[אהבה זוטא]].
*'''[[אה"ר]]''' - [[אהבה רבא]].
*'''[[או"א]]''' - [[יחוד או"א|אבא ואמא]].
*'''[[אוא"ס]]''' - [[אור אין סוף]].
*'''[[אוה"ת]]''' - [[אור התורה]].
*'''[[או"ח]]''' - [[אור חוזר]].
*'''[[או"י]]''' - [[אור ישר]].
*'''[[או"כ]]''' - [[אורות וכלים]].
*'''[[או"מ]]''' - [[אור מקיף]].
*'''[[או"פ]]''' - [[אור פנימי]] \ [[אור פשוט]].
*'''אחעט"ב''' - אשת חיל עטרת בעלה.
*'''[[אח"פ]]''' - [[אחדות פשוטה]].
*'''אי"ק''' - [[גימטריה]] של [[יחידות עשרות מאות אלפים רבבות#אי"ק בכ"ר|יחידות עשרות ומאות]].
*'''[[אכו"ש]]''' - [[אכילה]] ושתיה.
*'''[[א"ס]]''' - [[אין סוף]].
*'''[[אצי']]''' - [[אצילות]].
*'''[[א"ק]]''' - [[אדם קדמון]].
*'''[[א"ק]]''' - [[אדם קדמון]].
*'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשייה]].
*'''[[ארמ"ע]]''' - [[אש רוח מים עפר]].
*'''[[אתעדל"ע]]''' - [[אתערותא דלעילא]].
*'''[[אתעדל"ת]]''' - [[אתערותא דלתתא]].
===ב'===
*'''[[בג"ה]]''' - [[בג"ה|בינה גבורה הוד]].
*'''בחי'''' - בחינה\בחינת.
*'''[[ביהמ"ק]]''' - [[בית המקדש]].
*'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשיה]].
*'''[[בל"ג]]''' - [[בלי גבול]].
*'''[[ב"נ]]''' - [[בר נש]].
*'''[[ב"ן]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[בע"ג]]''' - [[בעל גבול]].
*'''[[בע"ת]]''' - [[בעל תכלית]] / [[בעל תשובה]].
*'''[[ברה"ע]]''' - [[בריאת העולמות]].
===ג'===
*'''[[גוכתי"ק]]''' - [[גוף כתב יד קודש]].
*'''[[ג"ע]]''' - [[גן עדן]].
*'''[[געה"ע]]''' - [[גן עדן העליון]].
*'''[[געה"ת]]''' - [[גן עדן התחתון]].
*'''[[ג"ק]]''' - [[שלוש קליפות הטמאות|ג' קליפות]].
*'''[[ג"ר]]''' - [[ג"ר|ג' ראשונות]].
===ד'===
*'''[[דא"ח]]''' - [[דברי אלוקים חיים]].
*'''[[ד"ה]]''' - [[דיבור המתחיל]].
*'''[[דו"מ]]''' - [[דיבור (לבוש)|דיבור]] ו[[מעשה]].
*'''[[דו"ר]]''' - [[דחילו ורחימו]].
*'''[[ד"ע]]''' - [[דעת עליון]].
*'''[[דעי"מ]]''' - [[דעיבור, יניקה ומוחין]].
*'''[[דצח"מ]]''' - [[דומם צומח חי מדבר]].
*'''[[דצח"מ]]''' - [[דומם צומח חי מדבר]].
*'''זו"נ''' - זכר ונקבה.
*'''[[ד"ת]]''' - [[דעת תחתון]].
*'''זו"ן''' - זכר ונקבה.
*'''[[דת"י]]''' - [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]].
*'''[[ז"א]]''' - [[זעיר אנפין]].
*'''[[דתי"מ]]''' - [[דתי"מ|דעת תפארת יסוד מלכות]].
*'''חב"ד''' - [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]].
===ה'===
*'''חג"ת''' - [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].
*'''[[ה"ג]]''' - [[ה' גבורות]].
*'''מל'''' - [[מלכות]].
*'''[[ה"ח]]''' - [[ה' חסדים]].
*'''נוק''' - [[נוקבא]].
===ו'===
*'''נה"י''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]].
*'''[[ו"ק]]''' - [[שש קצוות|ו' קצוות]].
*'''נהי"ם''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]] [[מלכות]].
===ז'===
*'''[[נר"נ]]''' - [[נפש]] [[רוח]] [[נשמה]].
*'''[[ז"א]]''' - [[זעיר אנפין]] / זאת אומרת.
*'''[[זו"נ]]''' - [[זעיר אנפין|ז"א [=זעיר אנפין]]] ו[[ספירת המלכות|נוקביה]].
*'''[[ז"ת]]''' - [[שבע תחתונות|ז' תחתונות]].
===ח'===
*'''[[חב"ד]]''' - [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]].
*'''[[חג"ת]]''' - [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].
*'''[[חו"ב]]''' - [[חכמה ובינה]].
*'''[[חו"ג]]''' - [[חסד]] ו[[גבורה]].
*'''[[חח"ן]]''' - [[חח"ן|חכמה חסד נצח]].
*'''[[ח"י]]''' - [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]].
*'''[[ח"ס]]''' - [[מוחא סתימאה|חכמה סתימאה]].
*'''[[ח"ע]]''' - [[ספירת החכמה|חכמה עילאה]].
*'''[[ח"ת]]''' - [[חכמה תתאה]].
===ט'===
*'''[[טה"ע]]''' - [[טהירו עילאה]].
*'''[[טו"ר]]''' - [[טוב]] ו[[רע]].
*'''[[טנת"א]]''' - [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים נקודות תגים אותיות]].
*'''[[ט"ס]]''' - [[ספירות|ט' ספירות]].
===י'===
*'''[[י"ח]]''' - [[יודעי ח"ן]].
*'''[[יחו"ע]]''' - [[יחודא עילאה]].
*'''[[יחו"ת]]''' - [[יחודא תתאה]].
*'''[[י"ס]]''' - [[ספירות|י' ספירות]].
*'''[[ילהק"ת]]''' - יש להקדים תחילה.
*'''[[יצה"ר]]''' - [[יצר הרע]].
*'''[[יצה"ט]]''' - [[יצר טוב]].
*'''[[יצי"מ]]''' - [[יציאת מצרים]].
*'''[[ישסו"ת]]''' - [[ישראל סבא]] ו[[תבונה]].
 
===כ'===
*'''[[כח"ב]]''' - [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]].
*'''[[כמ"ש]]''' - כמו שכתוב.
*'''[[כנס"י]]''' - [[כנסת ישראל]].
*'''[[כ"ע]]''' - [[ספירת הכתר|כתר עליון]].
===ל'===
*'''[[למת"ב]]''' - [[לית מחשבא תפיסא ביה]].
*'''[[לפה"צ]]''' - לפני ה[[צמצום]].
*'''[[לע"ל]]''' - [[גאולה|לעתיד לבוא]].
*'''[[לק"א]]''' - [[לקוטי אמרים]].
*'''[[לקו"ש]]''' - [[לקוטי שיחות]].
*'''[[לקו"ת]]''' - [[לקוטי תורה]].
===מ'===
*'''[[מ"ד]]''' - [[מיין דוכרין|מיין דכורין]].
*'''[[מדה"ד]]''' - [[מדת הדין]].
*'''[[מדה"ר]]''' - [[מידת הרחמים]].
*'''[[מ"ה]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[מהו"ע]]''' - [[עצמות ומהות|מהותו ועצמותו]].
*'''[[מהור"ר]]''' - מורנו הרב ורבינו ר'.{{הערה|עפ"י מענה הרבי}}
*'''[[מה"מ]]''' - [[מלך המשיח]].
*'''[[מוהר"ר]]''' - מורנו ורבינו הרב ר'.
*'''[[מו"ס]]''' - [[מוחא סתימאה]].
*'''[[מחדו"מ]]''' - [[לבושים|מחשבה דיבור ומעשה]].
*'''[[מל']]''' - [[ספירת המלכות|מלכות]].
*'''[[מל"ת]]''' - [[מצוות לא תעשה]]
*'''[[ממכ"ע]]''' - [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]].
*'''[[ממ"ש]]''' - [[משיח|'''מ'''שיח]] '''מ'''נחם '''ש'''מו וכן [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|'''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון]]{{הערה|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]] אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: {{ציטוטון|כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש}}}}. ממה שנאמר / שאמרנו / שכתוב / שנתבאר.
*'''[[מ"ן]]''' - [[מים נוקבין|מיין נוקבין]]
*'''[[מס"ן]]''' - [[מסירות נפש]].
*'''מ"ע''' - [[מצוות עשה]].
*'''מק"מ''' - [[מקדש מלך]].
*'''[[מק"פ]]''' - [[מקום פנוי]].
*'''[[מרע"ה]]''' - [[משה רבינו]] עליו השלום.
*'''[[מ"ת]]''' - [[מתן תורה]].
===נ'===
*'''[[נה"א]]''' - [[נפש האלוקית]].
*'''[[נה"ב]]''' - [[נפש הבהמית]].
*'''[[נוק']]''' - [[ספירת המלכות|נוקבא]].
*'''[[נה"י]]''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]].
*'''[[נהי"ם]]''' - [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]] [[מלכות]].
*'''[[נו"ה]]''' - [[נצח]] ו[[הוד]].
*'''[[נח"י]]''' - [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]].
*'''[[נס"א]]''' - [[נסיכי אדם]].
*'''[[נפה"א]]''' - [[נפש האלוקית]].
*'''[[נפה"ב]]''' - [[נפש הבהמית]].
*'''[[נר"נ]]''' - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]].
*'''[[נרנח"י]]''' - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]].
*'''[[נש"י]]''' - [[נשמות ישראל]].
===ס'===
*'''[[ס"ג]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[סדכ"ס]]''' - [[סתימא דכל סתימין]].
*'''[[סוכ"ע]]''' - [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]].
*'''[[סט"א]]''' - [[סטרא אחרא]].
*'''[[סש"ב]]''' - [[ספר של בינונים]].
*'''[[סת"ר]]''' - [[סוף תוך ראש]].
===ע'===
*'''[[ע"ב]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[עוה"ב]]''' - [[עולם הבא]].
*'''[[עה"ש]]''' - [[עלות השחר]]
*'''[[עוה"ז]]''' - [[עולם העשייה הגשמי|עולם הזה]].
*'''ע"ד''' - על דרך\על דבר\על דעת.
*'''עד"מ''' - על דרך [[משל]].
*'''[[עה"נ]]''' - עבר הנהר[[הערה|אוה"ת ויקרא ג' תתקכח]]
*'''[[עו"ע]]''' - [[עילה ועלול]].
*'''[[ע"ח]]''' - [[עץ חיים]].
*'''[[ע"י]]''' - [[עתיק יומין]] / על ידי.
*'''[[ע"כ]]''' - [[עשר כתרין]].
*'''[[ע"מ]]''' - [[עשרה מאמרות]].
*'''[[ע"ס]]''' - [[ספירות|עשר ספירות]].
*'''[[ע"ק]]''' - [[עתיקא קדישא]].
*'''[[ע"ק]]''' - [[עתיקא קדישא]].
*'''ממ"ש''' - '''מ'''שיח '''מ'''נחם '''ש'''מו וכן '''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון. הרבי התבטא{{הערת שוליים|ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]}} על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש".
*'''[[עדאת"ג]]''' - [[עלמא דאתגליא]].
*'''[[עדאת"כ]]''' - [[עלמא דאתכסיא]].
*'''[[עלדאת"ג]]''' - [[עלמא דאתגליא]].
*'''[[עלדאת"כ]]''' - [[עלמא דאתכסיא]].
*'''[[ע"ח]]''' - [[עץ חיים]].
 
===פ'===
*'''[[פ"א]]''' - [[פני אריה]].
*'''[[פב"פ]]''' - [[פנים בפנים]]\פלוני בן פלוני\פלונית בת פלונית.
*'''[[פו"מ]]''' - [[פנימי]] ו[[מקיף]].
*'''[[פ"נ]]''' - [[פני נשר]]\פדיון נפש.
*'''[[פע"ח]]''' - [[פרי עץ חיים]].
*'''[[פרד"ס]]''' - [[פרד"ס|פשט רמז דרש סוד]].
*'''[[פרד"א]]''' - פרקי דר' אלעזר.
*'''[[פ"ש]]''' - [[פני שור]].
*'''[[פשמ"ט]]''' - [[פמליא של מטה]].
*'''[[פשמ"ע]]''' - [[פמליא של מעלה]].
===צ'===
*'''[[צ"ג]]''' - [[צדיק גמור]].
*'''[[צ"ל]]''' - צריך להבין\צריך לומר\צריך להיות.
*'''[[צ"ע]]''' - [[צדיק עליון]].
*'''[[צ"ע]]''' - [[צריך עיון]].
*'''[[צ"צ]]''' - [[צמח צדק]].
*'''[[צ"ת]]''' - [[צדיק תחתון]].
===ק'===
*'''[[קו"א]]''' - [[קונטרס אחרון]].
*'''[[קו"ח]]''' - [[קו וחוט]].
*'''[[ק"נ]]''' - [[קליפת נוגה]].
*'''[[קדה"ק]]''' - [[קודש הקודשים]].
===ר'===
*'''[[ר"ה]]''' - [[ראש השנה]].
*'''[[רו"ש]]''' - [[רצוא ושוב]].
*'''[[רדל"א]]''' - [[רישא דלא אתידע]].
*'''[[רח"ר]]''' - [[רחמים]] רבים.
*'''[[ר"מ]]''' - [[רעיא מהימנא]].
*'''[[רצה"ע]]''' - [[רצון העליון]].
*'''[[רצה"ת]]''' - [[רצון התחתון]].
*'''[[ר"ר]]''' - [[רחמים]] רבים.
*'''[[ר"ת]]''' - [[רבינו תם]]\'''ראשי תיבות'''.
*'''[[רת"ס]]''' - [[ראש תוך סוף]].
===ש'===
*'''[[שבה"כ]]''' - [[שבירת הכלים]].
*'''[[שה"ש]]''' - [[שיר השירים]].
*'''[[שוה"ג]]''' - [[שולי הגליון]].
*'''[[שליט"א]]''' - [[שליט"א|שיחי' לאורך ימים טובים אמן]].
===ת'===
*'''[[תו"א]]''' - [[תורה אור]].
*'''[[תומע"ט]]''' - [[תורה]] ו[[מעשים טובים]].
*'''[[תומ"צ]]''' - [[תורה]] ו[[מצוות]].
*'''[[תחב"ס]]''' - [[אור חוזר|תחילתן בסופן]].
*'''תח"ה\תחה"מ''' - [[תחיית המתים]].
*'''[[תרדל"מ]]''' - [[תרין רעין דלא מתפרשין]].
*'''[[ת"ת]]''' - [[תפארת]].
}}
 
==ראו גם==
*[[סופי תיבות]]


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==

גרסה אחרונה מ־04:06, 21 באוקטובר 2024

כתב יד קודש של הרבי, ובו ראשי התיבות בשעטו"מ, בגו"ר

ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').

משמעות הראשי תיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות דורשים חז"ל מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, בשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.

במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].

ראשי תיבות חסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.

לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף ספר התניא. לאחר מכן הודפס לוח מורחב בספר הליקוטים - מפתחות לאדמו"ר הצמח צדק.!

ראשי תיבות נפוצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:

א'

ב'

ג'

ד'

ה'

ו'

ז'

ח'

ט'

י'

כ'

ל'

מ'

נ'

ס'

ע'

פ'

צ'

ק'

ר'

ש'

ת'

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ פרק י"ב.
  2. ↑ ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.
  3. ↑ מסכת שבת קה, ב.
  4. ↑ עפ"י מענה הרבי
  5. ↑ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ראשי_תיבות&oldid=716962"