אתערותא דלעילא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אתערותא דלעילא (נקרא גם "מים דוכרין") פירושו 'התעוררות מלמעלה'. זאת אומרת - פעולה מיוחדת מאת ה' לעורר את נשמת האדם ולהעניק לה כוחות מיוחדים.

בחסידות מובא שיש מעלה דווקא בעבודת האדם ביגיעה והשקעה - אתערותא דלתתא, מכיוון שכאשר זה מגיע על ידי עבודת האדם, מביא הדבר גילוי כזה שמתלבש באדם ונשאר בו ומשפיע עליו במהות נפשו, למרות שיש מעלה באתערותא דלעליא, שמצד דרגת האור הוא יותר נעלה, אך בפעולותו הוא פחות נחשב. אך פעמים שבכדי להתחיל את העבודה, האדם זקוק לאתערותא דלעילא זעירה, וכמו כן לאחר שהאדם עובד ומתעורר מעצמו הוא ממשיך מלמעלה ממילא גילוי של 'אתערותא דלעילא' מלמעלה. בכללות ישנם שלושה דרגות וסוגי 'אתערותא דלעילא':

  • התעוררות הבא אך ורק כדי לתת לאדם את ה'דחיפה' כדי שיוכל לעבוד ולהתייגע, דוגמה לגילוי זה, הוא הגילוי שמאיר בחודש אלול, על דרך המשל של המלך בשדה שהוא אך ורק לתת לכל אחד את הכח לעבוד בכוחות עצמו.
  • התעוררות הבאה לאחר ובהמשך לעבודת האדם מלמטה. דוגמה להארת גילוי זה, מובא בחסידות שבר"ה ויום הכיפורים מאיר הגילוי באופן של 'אתערותא דלעילא' בזכות העבודה של האדם בחודש אלול[1].

בהשאלה: ענין חסידי שיזם הרבי ללא הכנה כלשהי מצד החסידים.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאמר דיבור המתחיל אני לדודי תשכ"ו