קליפת נוגה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ק"נ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קליפת נוגה היא הקליפה הראשונה מבין הקליפות, שהיא בבחינת ממוצע בין דרגות הקדושה, לבין ג' קליפות הטמאות. בעבודת האדם באפשרותו להעלות את קליפת נוגה ולהכלילה בקדושה, או חלילה להורידה לג' קליפות הטמאות.

עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במרכבת יחזקאל נאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". בחסידות מבואר שכל הדרגות של המרכבה הם דרגות הקדושה, שדמות מראה אדם שעל הכסא, והאופנים וחיות הקודש כולם מורות על המרכבה שהוא התלבשות של מלכות דאצילות בירידתה לעולמות בי"ע. ואילו "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" מורים על הקליפות. ש"רוח סערה" ו"ענן גדול" ו"אש מתלקחת" מורים על ג' קליפות הטמאות, ו"נוגה לו סביב" מורה על קליפת נוגה.

מבואר שקליפת נוגה היא בבחינת ממוצע בין דרגות הקדושה לבין ג' קליפות הטמאות. שעל ידי קליפת נוגה מקבלות ג' הקליפות הטמאות את חיותם.

ההבדל בין קליפת נוגה לבין ג' קליפות הטמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההבדל המהותי בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות הוא ביכולת לשחרר את הטוב שבהן. גם בשלש הקליפות הטמאות יש טוב אלא שלמעשה אי אפשר לחלץ אותו משם. לעומת זאת בקליפת נגה התערובת בן טוב לרע גלויה יותר וניתנת לבירור והפרדה, לבור מוץ מבר[1]. והבדלה בין הבהמות והעופות שלהם לבהמות והעופות של הגוים, כי הבהמות והעופות הטהורות של ישראל הם מצד הטוב שבקליפת נוגה, והבהמות והעופות הטמאות של הגוים הם מג' קליפות הטמאות, זכאה חולקהון דישראל אשרי חלקם של בני ישראל שהקב"ה הבדילם מן הגוים בכל עניניהם. (מק"מ ומפרשים)

בנפש האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפש הבהמית של ישראל היא מקליפת נוגה, ואין היא כנפשות עובדי גילולים שהוא מג' הקליפות הטמאות. שנפש הבהמית מצד טבעה נמשכת אחר תענוגי עולם הזה, שהיא בבחינת קליפה, אבל בעבודת האדם בהשלטת נפש האלוקית על הנפש בהמית יכול להגביהה ולהעלותה לקדושה שתתאווה לאלוקות. ועוד שעל ידי עבודה זו שמצד הנפש בהמית נעשה בבחינת בעלי תשובה שעבודתם היא בחילא יתיר.

בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קליפת נוגה היא כזו שמצד אחד אינה שייכת לקדושה, אך מצד שני אינה כלואה לגמרי בצד היפך הקדושה, וניתן להעלות לקדושה על ידי עבודת השם, את מה ששייך לקליפת נוגה.

את זאת, לא ניתן לעשות בדברים השייכים לג' קליפות הטמאות.

למשל: דברי מאכל שהינם מותרים על-פי ההלכה היהודית, שייכים לקליפת נוגה. כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את השם בכח האכילה ההיא - הרי מוציא את ניצוצות הקדושה משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קליפת נוגה ישנה בשלושת עולמות בי"ע, אלא שבכל עולם היא דקה לפי מעלתו ולפי גילוי האלוקות שבו. ואף בעולם האצילות מבואר שיש קליפת נוגה. קליפת הנוגה של עולם הבריאה היא רובה טוב ומיעוטה רע, ולכן לבוש נוגה המלביש את הנשמות של עולם הבריאה הוא אינו לבוש גס כל כך כי רובו טוב. ובעולם היצירה קליפת הנוגה היא חציה טוב וחציה רע. ובעולם העשייה קליפת הנוגה היא רובה רע ומיעוטה טוב, ולכן כאשר הנשמה באה בהשתלשלות עד שנולדה בעולם הזה אז יצרו גדול שנוגה דעשיה לפתח חטאת רובץ.

להרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי פירוש הקבלה על זה נאמרת הברכה "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, מתיר אסורים".