שדים ורוחות
שדים הם מלאכים המקבלים חיותם מהקליפות.
מהותם[עריכה | עריכת קוד מקור]
היינו, שכמו מלאכים יסודם אש ורוח בלבד[1] (בשונה מנבראים גשמיים שיש בהם גם יסודות המים והעפר), אבל מכיון שהם נמוכים הרבה מהמלאכים יש להם גם צדדים משותפים עם בני האדם - כמו שאומרת הגמרא[2]: ששה דברים נאמרו בשדים, שלושה כמלאכי השרת ושלושה כבני אדם... יש להם כנפכים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת וידעים מה שעתיד להיות כמלאכי השרת... ושלושה כבני אדם אוכלין ושותים כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.
מקור הווצרותם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בששת ימי בראשית[3]
"עשרה דברים נבראו בערב שבת בית השמשות... אף המזיקין..."
זו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין.
- בדור המבול[6]
וכל נפשותיהם נעשים רוחות ומזיקין.
- מאדם הראשון[7]
כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין... בשכבת זרע דחזא לאונסיה.
- מעוונות האדם[8]
הנה אותם המלאכים רעים הנבראים מכח אותם עונות...
האם קיימים היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הדיעות בזה
הרמבם[9] שולל את קיום השדים באופן מוחלט, וכן סובר הרלב"ג, ר' ישראל ליפשיץ[10] ועוד. אבל ראשונים ואחרונים רבים ובראשם הרמב"ן[11] חולקים על כך – שהרי הדבר מפורש במקורות רבים במדרש ובתלמוד.
- ההכרעה המקובלת
וההכרעה המקובלת בזה היא של הרמ"מ מקוצק[12], הכותב שאכן עד הרמבם היו שדים, אלא שבכח פסיקתו גופא נפסק כך גם בשמיים – וממילא מאז אינם נמצאים. ולהעיר, שלמרות שבתלמוד הבבלי ישנם סיפורים רבים המתארים את השדים כחלק ממציאות החיים הרגילה, הנה כבר בתלמוד הירושלמי הם מוזכרים מעט מאד ובהקשרים נדירים שאינם חלק מהווי החיים הפשוטים[13]
- בארץ ישראל
בזוהר[14], בכתבי האר"י[15] ועוד מקובלים רבים[16] נאמר שהשדים אינם קיימים בארץ הקודש, כי אין בה אחיזה לכוחות הטומאה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהותם ועניינם
השדים והרוחות בטלים לאלוקות ואינם עוברים רצונו יתברך לעולם והם רק שלוחים, אך למרות זאת נקראים בשם מזיקים או חיצונים. והטעם, כי הם שלוחי כחות הדין הקשה שנמשך מחיצוניות ופסולת הגבורות[17] דקדושה להעניש ולפעול רע וכליון בעולם, וזהו כל חיותם ועיקר מציאותם להיות כח רע בעצם, וכדוגמת המזיקים וטורפים שבחיות שדורסים והורגים בלי חמלה (כארי וזאב ונשר) ולכך הם טמאים. ונקראים גם "חיצונים" מאחר והם מחיצוניות ואחוריים דאחוריים שנקרא רע גמור שאינו יכול לכנוס לפנימיות הקדושה כלל[18]
- שדין יהודאין ונוכראין
בתניא[19] מזכיר אדמו"ר הזקן את מאמר הזוהר[20] לגבי שדין יהודאין ושדין נוכראין, שהם[21] ייצר הרע של יהודים לעומת ייצר הרע של האומות. ובביאורים השונים[22] מוסבר בזה שייצר הרע של יהודי מצד עצמו מתאווה רק לדברים המותרים, אבל אם הוא מתפתה לזה הנה אז יונקת נפשו את חיותה מהקליפות – וכך יכול להכנס בליבו גם ייצר הרע ה"גוי", המתאווה גם לדברי איסור.
- חלק מנפש הבהמית או מלאך
במקומות רבים נאמר שייצר הרע הוא "מלאך" (היינו, מציאות נפרדת מהאדם), ובמקומות אחרים[23] שהוא "נפש הבהמית" של האדם. תיווך הדברים הוא דמכיון שנפש הבהמית מקבלת את חיותה מהקליפות (כמו השדים) לכן לעיתים נקראת כך גם היא עצמה[24].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ן על התורה ויקרא יז ז'.
- ↑ חגיגה ט"ז ע"א.
- ↑ אבות פרק ה' משנה ו'.
- ↑ רמ"ק.
- ↑ סנהדרין קט ע"א.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק לד.
- ↑ עירובין יח ע"ב.
- ↑ שער הפסוקים.
- ↑ מו"נ ח"ג לז, ספר המדע הל' ע"ז פי"א הלכה ט"ז.
- ↑ תפארת ישראל על המשנה, קידושין פ"ד משנה א', בבועז ויכין.
- ↑ דברים יח יד.
- ↑ ארטן, ישראל יעקב בן מרדכי, אמת ואמונה, ירושלים: אוצר הספרים של ישיבת אמשינוב – שם עולם תשס"ה עמ' תסב
- ↑ מבוא התלמוד פרק ל"א, דברי ספר עמ' 13.
- ↑ אחרי מות עב ע"ב, תרומה קמ ע"ב, קל ע"א, בראשית ע"ה ע"ב.
- ↑ להרח"ו.
- ↑ הרמ"ק באור יקרחלק ט עמ' פז, טוב הארץ להרב נתן שפירא עמ' ג, רבי אברהם אזולאי בחסד לאברהם ג ב ועוד
- ↑ כי חיצוניות ופסולת החסדים היא תאווה וישות – אבל לא רצון להזיק לזולת
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ב' עמ' תתו ואילך – באריכות גדולה.
- ↑ פרק ח'.
- ↑ חלק ג' רנג ע"א.
- ↑ בזוהר שם מדבר על שדים כפשוטו, שיש בהם שלוש דרגות: כמלאכי השרת (שחכמי המשנה היו לומדים תורה מפיהם, והיו משמשים תלמידי חכמים - למשל כשהיו צריכים קפיצת הדרך, וכמסופר במסכת חולין על שד שהיה משמש את רב פפא), וכבני אדם, וכבהמות - הם השדים הטמאים. אבל אדמו"ר הזקן בתניא משאיל את המושגים לנפש הבהמית - וראה פסקה הבאה.
- ↑ ביאורים בתניא, המאור שבתורה (מעיינותיך), יודייקין, חסידות מבוארת וכו'.
- ↑ ראה פסקה קודמת.
- ↑ כך משמע בסוף מאמר "פסיעותיו של אברהם" בספר חסד לאברהם (לאברהם בן מרדכי אזואלי), המביא את ביאור הרח"ו ז"ל: שהאדם הוא סולם כל העולמות וקושר כל העולמות כי הוא כלול מכל העולמות, ונפש הבהמית שבו היא "מפאת השדים". היינו, שכמו השדים מקבלת חיותה מהקליפות.