תהלים פ"ז

תהלים פ"ז תְּפִלָּה לְדָוִד
א: לִבְנֵי-קֹרַח, מִזְמוֹר שִׁיר: יְסוּדָתוֹ, בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ. ב: אֹהֵב ה', שַׁעֲרֵי צִיּוֹן - מִכֹּל, מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. ג: נִכְבָּדוֹת, מְדֻבָּר בָּךְ - עִיר הָאֱ-לֹהִים סֶלָה. ד: אַזְכִּיר, רַהַב וּבָבֶל - לְיֹדְעָי: הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם-כּוּשׁ; זֶה, יֻלַּד-שָׁם. ה: וּלְצִיּוֹן, יֵאָמַר - אִישׁ וְאִישׁ, יֻלַּד-בָּהּ; וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן. ו: ה' - יִסְפֹּר, בִּכְתוֹב עַמִּים: זֶה יֻלַּד-שָׁם סֶלָה. ז: וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים - כָּל-מַעְיָנַי בָּךְ.

תהלים פ"ז הוא המזמור ה-87 בספר תהלים.

מזמור זה נאמר על ידי בני קורח והם משבחים את מעלת ירושלים, אנשיה, ובית המקדש.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ז ביום ההולדת ה-86, ועד ליום ההולדת ה-87.

תוכן המזמור

מזמור זה נאמר על ידי בני קורח והם משבחים את מעלת ירושלים, אנשיה, ובית המקדש. .

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "מזמור זה נתייסד לאומרו בבית המקדש, ומשבח כבוד ירושלים והיאך מגדל חכמים רבים וגדולים בעלי שם ואנשי מעשה, וכמה טובות לעתיד לבוא".

בתפילה

בימים שאין אומרים תחנון, אומרים מזמור זה כהקדמה לברכת המזון לפני מים אחרונים.

בחסידות

פעמים רבות בסיומם של המכתבים כלליים ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך כתב הרבי בסיום המכתב של שנת תשמ"ח, המהווה ביאור כללי למזמור בדרך החסידות: "בלשון התהלים, שהיא הוראה ובפרטי פרטים, בעבודת כל אחד מישראל: "לבני קורח" (שחידוש וההוראה שלהם היא עבודת התשובה וש"אין לך דבר העומד בפני התשובה", כמסופר על ידי חז"ל) "מזמור" (— ויש לזמר ולשבח לה' "בכלי" — כלומר בכל השייך לאדם) "שיר" (— כך גם בפה, כלומר בגופו ובעצמו, ובאופן שמרגישים כי —) "יסודתו" (— כל זה חדור כי הוא מיוסד ומבוסס) "בהררי" (— בדרגות העליונות ביותר של —) "קודש".

ביאורים פרטיים נוספים לביטויים ומשפטים מתוך המזמור:

• לבני קורח מזמור שיר - מזמור זה הוא בדרגה הגבוהה ביותר ביחס לשאר המזמורים שנאמרו על ידי בני קורח, כפי שבא לידי ביטוי הן בכל שהלשון היא "לבני קורח מזמור" (ולא "מזמור לבני קורח"), שקודם שרתה שכינה ואחר כך אמרו שירה, ודע שבשיר זה מופיע ש'יסודתו בהררי קודש'.
• שערי ציון - הלכות התורה, הם השערים שבאמצעותם 'יוצאת' הנשמה (שנקראת 'ציון') מההעלם אל הגילוי, והלימוד צריך להיות דווקא בבחינת ביטול.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – אוהב ה' שערי ציון

בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ז הלחין הרב יוסף יצחק ליפסקר לכבוד יום הולדת ה-85 של הרבי ניגון על המילים "אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן.".

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק
• תהלים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ז
• לשמיעת הניגון מושר על ידי חיילי צבאות ה'
• לשמיעת הניגון מתוך אלבום נעימות חב"ד ליובאוויטש