תהלים ק"ז – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
לפי המנהג החסידי כבר מקופת הבעל שם טוב{{הערה|מאור עיניים פרשת בשלח.}}, נוהגים לומר מזמור זה לפני מנחה בערב שבת{{הערה| יש מסבירים, שזה מכיוון שאדם במשך השבוע עובר הרבה סכנות, וכשמגיעה השבת, זה הזמן להודות לה' על ניסי כל השבוע (הרב צבי סלושץ, שמעתין 119 בשם הרבי).}}, ואילו קהילות הספרדים נוהגים לומר מזמור זה בפסח. | לפי המנהג החסידי כבר מקופת הבעל שם טוב{{הערה|מאור עיניים פרשת בשלח.}}, נוהגים לומר מזמור זה לפני מנחה בערב שבת{{הערה| יש מסבירים, שזה מכיוון שאדם במשך השבוע עובר הרבה סכנות, וכשמגיעה השבת, זה הזמן להודות לה' על ניסי כל השבוע (הרב צבי סלושץ, שמעתין 119 בשם הרבי).}}, ואילו קהילות הספרדים נוהגים לומר מזמור זה בפסח. | ||
(הקהילות ההולכות לאור הוראת [[הרבנות הראשית לישראל]] אומרים מזמור זה בפתיחת תפילות [[יום ירושלים|הימים]] [[יום העצמאות|הלאומיים]]. | (הקהילות ההולכות לאור הוראת [[הרבנות הראשית לישראל]] אומרים מזמור זה בפתיחת תפילות [[יום ירושלים|הימים]] [[יום העצמאות|הלאומיים]]). | ||
הרבה מהפסוקים במזמור זה חוזרים על עצמם בשינויי לשון שונים, ואצל חסידים מקובל כי מי שמצליח לומר את המזמור כולו בעל פה מבלי להתבלבל, זהו סימן כי הוא נקי מ[[חטאת נעורים]]{{הערה|מהתוועדות הרב [[אליהו לנדא]] [[ועידת המחנכים]] ה'תשפ"א. נדפס במפי השמועה, ר"ח שבט ה'תשפ"א, עמוד 23.}}. | הרבה מהפסוקים במזמור זה חוזרים על עצמם בשינויי לשון שונים, ואצל חסידים מקובל כי מי שמצליח לומר את המזמור כולו בעל פה מבלי להתבלבל, זהו סימן כי הוא נקי מ[[חטאת נעורים]]{{הערה|מהתוועדות הרב [[אליהו לנדא]] [[ועידת המחנכים]] ה'תשפ"א. נדפס במפי השמועה, ר"ח שבט ה'תשפ"א, עמוד 23.}}. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
*'''רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף''' – הבעל שם טוב פירש שכאשר יהודי מרגיש שהוא רעב או צמא, אין זה סתם צורך גשמי, אלא זה לבוש שהנשמה 'מתעטפת' בו כיון שברצונה לברר את הניצוצות קדושה שבדבר המאכל או המשקה, וכן בשאר הענינים הגשמיים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 295. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1369. שיחת י' שבט ה'תשי"ד.}}. | *'''רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף''' – הבעל שם טוב פירש שכאשר יהודי מרגיש שהוא רעב או צמא, אין זה סתם צורך גשמי, אלא זה לבוש שהנשמה 'מתעטפת' בו כיון שברצונה לברר את הניצוצות קדושה שבדבר המאכל או המשקה, וכן בשאר הענינים הגשמיים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 295. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1369. שיחת י' שבט ה'תשי"ד.}}. | ||
*'''ויזעקו אל השם''' – כשנמצאים במעמד ומצב קשה כל כך, אזי עצם הזעקה והצעקה ממשיכה את החסד האלוקי שלמעלה, והקב"ה עוזר לאדם בכל הצטרכויותיו{{הערה|שיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז, ובדיבור המתחיל 'ברוך הגומל' ה'תשכ"ז סעיף ו'.}}. | *'''ויזעקו אל השם''' – כשנמצאים במעמד ומצב קשה כל כך, אזי עצם הזעקה והצעקה ממשיכה את החסד האלוקי שלמעלה, והקב"ה עוזר לאדם בכל הצטרכויותיו{{הערה|שיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז, ובדיבור המתחיל 'ברוך הגומל' ה'תשכ"ז סעיף ו'.}}. | ||
*'''אסירי עני וברזל''' – ברזל מורה בדרך כלל על היפך הקדושה{{הערה|ובדוגמת המבואר לגבי ראשי התיבות של ברזל שמהפך סדר האמהות, בלהה, רחל, זלפה, לאה, בסדר 'אמה כי תירש גבירתה', שהטפל קודם לעיקר וזהו הסדר דלעומת זה.}}, אך לעיתים יש מעלה דווקא בירידה למטה כשהיא נעשית בצורה הנכונה, שדווקא כך נעשה בענין ועליה במלכות בתכלית השלימות{{הערה|ד"ה ברוך הגומל הא' התשמ"ה. שבת פרשת ויחי ה'תשנ"ב. | *'''אסירי עני וברזל''' – ברזל מורה בדרך כלל על היפך הקדושה{{הערה|ובדוגמת המבואר לגבי ראשי התיבות של ברזל שמהפך סדר האמהות, בלהה, רחל, זלפה, לאה, בסדר 'אמה כי תירש גבירתה', שהטפל קודם לעיקר וזהו הסדר דלעומת זה.}}, אך לעיתים יש מעלה דווקא בירידה למטה כשהיא נעשית בצורה הנכונה, שדווקא כך נעשה בענין ועליה במלכות בתכלית השלימות{{הערה|ד"ה ברוך הגומל הא' התשמ"ה. שבת פרשת ויחי ה'תשנ"ב.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ הודו לה' כי טוב (ניגון)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ הודו לה' כי טוב (ניגון)]]}} | ||
לקראת יום הולדתו ה-106 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ח, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון של ר' יוסף גרייזמן על המילים " הודו לה' כי טוב". | לקראת יום הולדתו ה-106 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ח, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון של ר' יוסף גרייזמן על המילים " הודו לה' כי טוב". | ||
==ראו גם== | |||
*[[ברכת הגומל]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד א' | *'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד א' | ||
*'''ספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש''' עמוד 94, מאמר ד"ה קרוב ה' לכל קוראיו | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||