ראשי תיבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה במיטבה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה במיטבה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כתיק רת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קודש של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]], ובו ראשי התיבות בשעטו"מ, בגו"ר]] | [[קובץ:כתיק רת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קודש של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]], ובו ראשי התיבות בשעטו"מ, בגו"ר]] | ||
'''ראשי תיבות''' היא כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה | '''ראשי תיבות''' היא כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה. למעט מילה שבראשה [[אותיות השימוש|אות שימוש]] כ-ו' וה' שאז נכתבת ראש התיבה כאות שניה לאחריה. ככלל טרם האות האחרונה יבואו גרשיים ובאות בודדה יבוא גרש. | ||
==משמעות הראשי תיבות== | ==משמעות הראשי תיבות== | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשיה]]. | *'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשיה]]. | ||
*'''[[בל"ג]]''' - [[בלי גבול]]. | *'''[[בל"ג]]''' - [[בלי גבול]]. | ||
*'''במ"א''' - במקום אחר, ב[[מסכת אבות]], ב[[מדרש|מדרש אגדה]], ב[[ספר מלכים|מלכים א']], ב[[מגן אברהם]], ב[[מנהג אשכנז]], ב[[(אינו הספר | *'''במ"א''' - במקום אחר, ב[[מסכת אבות]], ב[[מדרש|מדרש אגדה]], ב[[ספר מלכים|מלכים א']], ב[[מגן אברהם]], ב[[מנהג אשכנז]], ב[[מכתב אליהו]]{{הערה|(אינו הספר 'מכתב מאליהו')}}. | ||
*'''[[ב"נ]]''' - [[בר נש]]. | *'''[[ב"נ]]''' - [[בר נש]]. | ||
*'''[[ב"ן]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']]. | *'''[[ב"ן]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']]. | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
'''מ':''' | '''מ':''' | ||
*'''מ"א''' - מקום אחר, [[מסכת אבות]], [[מדרש|מדרש אגדה]], [[ספר מלכים|מלכים א']], [[מגן אברהם]], [[מנהג אשכנז]], [[(אינו הספר | *'''מ"א''' - מקום אחר, [[מסכת אבות]], [[מדרש|מדרש אגדה]], [[ספר מלכים|מלכים א']], [[מגן אברהם]], [[מנהג אשכנז]], [[מכתב אליהו]]{{הערה|(אינו הספר 'מכתב מאליהו')}}. | ||
*'''[[מ"ד]]''' - [[מיין דוכרין|מיין דכורין]]. | *'''[[מ"ד]]''' - [[מיין דוכרין|מיין דכורין]]. | ||
*'''[[מדה"ד]]''' - [[מדת הדין]]. | *'''[[מדה"ד]]''' - [[מדת הדין]]. | ||
| שורה 190: | שורה 190: | ||
*'''[[נרנח"י]]''' - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]. | *'''[[נרנח"י]]''' - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]. | ||
*'''[[נש"י]]''' - [[נשמות ישראל]]. | *'''[[נש"י]]''' - [[נשמות ישראל]]. | ||
==ס'-ת'== | ==ס'-ת'== | ||
'''ס':''' | '''ס':''' | ||
גרסה אחרונה מ־10:18, 27 בדצמבר 2024
ראשי תיבות היא כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה. למעט מילה שבראשה אות שימוש כ-ו' וה' שאז נכתבת ראש התיבה כאות שניה לאחריה. ככלל טרם האות האחרונה יבואו גרשיים ובאות בודדה יבוא גרש.
משמעות הראשי תיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות דורשים חז"ל מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, בשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.
במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].
ראשי תיבות חסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף ספר התניא. לאחר מכן הודפס לוח מורחב בספר הליקוטים - מפתחות לאדמו"ר הצמח צדק.!
ראשי תיבות נפוצים א'-ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשי תיבות נפוצים בעיקר בספרי חסידות:
א':
- אאע"ה - אברהם אבינו עליו השלום.
- א"א - אריך אנפין/אי אפשר/אין אומרים.
- אב"א - אחור באחור.
- אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
- אגה"ק - אגרת הקודש.
- אגה"ת - אגרת התשובה.
- אג"ק - אגרות קודש.
- אדה"ז - אדמו"ר הזקן.
- אדה"ר - אדם הראשון.
- אדמו"ר - אדוננו מורנו ורבינו.
- אהו"י - אהבה ויראה.
- אה"ז - אהבה זוטא.
- אה"ר - אהבה רבא.
- או"א - אבא ואמא.
- אוא"ס - אור אין סוף.
- אוה"ת - אור התורה.
- או"ח - אור חוזר.
- או"י - אור ישר.
- או"כ - אורות וכלים.
- או"מ - אור מקיף.
- או"פ - אור פנימי \ אור פשוט.
- אחעט"ב - אשת חיל עטרת בעלה.
- אח"פ - אחדות פשוטה.
- אי"ק - גימטריה של יחידות עשרות ומאות.
- אכו"ש - אכילה ושתיה.
- א"ס - אין סוף.
- אצי' - אצילות.
- א"ק - אדם קדמון.
- ארמ"ע - אש רוח מים עפר.
- אתעדל"ע - אתערותא דלעילא.
- אתעדל"ת - אתערותא דלתתא.
ב':
- בג"ה - בינה גבורה הוד.
- בחי' - בחינה\בחינת.
- ביהמ"ק - בית המקדש.
- בי"ע - בריאה יצירה עשיה.
- בל"ג - בלי גבול.
- במ"א - במקום אחר, במסכת אבות, במדרש אגדה, במלכים א', במגן אברהם, במנהג אשכנז, במכתב אליהו[4].
- ב"נ - בר נש.
- ב"ן - אחד ממילויי שם הוי'.
- בע"ג - בעל גבול.
- בע"ח - בספר עץ חיים.
- בע"ת - בעל תכלית / בעל תשובה.
- ברה"ע - בריאת העולמות.
ג'-ט'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ג':
- גוכתי"ק - גוף כתב יד קודש.
- ג"ח - גמילות חסדים.
- ג"ע - גן עדן.
- געה"ע - גן עדן העליון.
- געה"ת - גן עדן התחתון.
- ג"ק - ג' קליפות.
- ג"ר - ג' ראשונות.
ד':
- דא"ח - דברי אלוקים חיים.
- ד"ה - דיבור המתחיל.
- דו"מ - דיבור ומעשה.
- דו"ר - דחילו ורחימו.
- ד"ע - דעת עליון.
- דצח"מ - דומם צומח חי מדבר.
- ד"ת - דעת תחתון.
- דת"י - דעת תפארת יסוד.
- דתי"מ - דעת תפארת יסוד מלכות.
ה':
ו':
ז':
- ז"א - זעיר אנפין / זאת אומרת.
- זו"נ - ז"א [=זעיר אנפין] ונוקביה.
- ז"ת - ז' תחתונות.
ח':
- חב"ד - חכמה בינה דעת.
- חג"ת - חסד גבורה תפארת.
- חו"ב - חכמה ובינה.
- חו"ג - חסד וגבורה.
- חח"ן - חכמה חסד נצח.
- ח"י - חיה יחידה.
- ח"ס - חכמה סתימאה.
- ח"ע - חכמה עילאה.
- ח"ת - חכמה תתאה.
ט':
- טה"ע - טהירו עילאה.
- טו"ר - טוב ורע.
- טנת"א - טעמים נקודות תגים אותיות.
- ט"ס - ט' ספירות.
י'-נ'[עריכה | עריכת קוד מקור]
י':
- י"ח - יודעי ח"ן.
- יחו"ע - יחודא עילאה.
- יחו"ת - יחודא תתאה.
- י"ס - י' ספירות.
- ילהק"ת - יש להקדים תחילה.
- יצה"ר - יצר הרע.
- יצה"ט - יצר טוב.
- יצי"מ - יציאת מצרים.
- ישסו"ת - ישראל סבא ותבונה.
כ':
ל':
- למת"ב - לית מחשבא תפיסא ביה.
- לפה"צ - לפני הצמצום.
- לע"ל - לעתיד לבוא.
- לק"א - לקוטי אמרים.
- לקו"ש - לקוטי שיחות.
- לקו"ת - לקוטי תורה.
מ':
- מ"א - מקום אחר, מסכת אבות, מדרש אגדה, מלכים א', מגן אברהם, מנהג אשכנז, מכתב אליהו[5].
- מ"ד - מיין דכורין.
- מדה"ד - מדת הדין.
- מדה"ר - מידת הרחמים.
- מ"ה - אחד ממילויי שם הוי'.
- מהו"ע - מהותו ועצמותו.
- מהור"ר - מורנו הרב ורבינו ר'.[6]
- מה"מ - מלך המשיח.
- מוהר"ר - מורנו ורבינו הרב ר'.
- מו"ס - מוחא סתימאה.
- מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
- מל' - מלכות.
- מע"ל - מעיין למעלה, מעיין לעיל.
- מל"ת - מצוות לא תעשה
- ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
- ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון[7]. ממה שנאמר / שאמרנו / שכתוב / שנתבאר.
- מ"ן - מיין נוקבין
- מס"ן - מסירות נפש.
- מ"ע - מצוות עשה.
- מק"מ - מקדש מלך.
- מק"פ - מקום פנוי.
- מרע"ה - משה רבינו עליו השלום.
- מ"ת - מתן תורה.
נ':
- נה"א - נפש האלוקית.
- נה"ב - נפש הבהמית.
- נוק' - נוקבא.
- נה"י - נצח הוד יסוד.
- נהי"ם - נצח הוד יסוד מלכות.
- נו"ה - נצח והוד.
- נח"י - נשמה חיה יחידה.
- נס"א - נסיכי אדם.
- נפה"א - נפש האלוקית.
- נפה"ב - נפש הבהמית.
- נר"נ - נפש רוח נשמה.
- נרנח"י - נפש רוח נשמה חיה יחידה.
- נש"י - נשמות ישראל.
ס'-ת'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ס':
- ס"ג - אחד ממילויי שם הוי'.
- סדכ"ס - סתימא דכל סתימין.
- סוכ"ע - סובב כל עלמין.
- סט"א - סטרא אחרא.
- סש"ב - ספר של בינונים.
- סת"ר - סוף תוך ראש.
ע':
- ע"ב - אחד ממילויי שם הוי'.
- עוה"ב - עולם הבא.
- עה"ש - עלות השחר
- עוה"ז - עולם הזה.
- ע"ד - על דרך\על דבר\על דעת.
- עד"מ - על דרך משל.
- עה"נ - עבר הנהראוה"ת ויקרא ג' תתקכח
- עו"ע - עילה ועלול.
- ע"ח - עץ חיים.
- ע"י - עתיק יומין / על ידי.
- עי"מ - עיבור, יניקה מוחין.
- ע"כ - עשר כתרין.
- ע"מ - עשרה מאמרות.
- ע"ס - עשר ספירות.
- ע"ק - עתיקא קדישא.
- עדאת"ג - עלמא דאתגליא.
- עדאת"כ - עלמא דאתכסיא.
- עלדאת"ג - עלמא דאתגליא.
- עלדאת"כ - עלמא דאתכסיא.
- ע"ח - עץ חיים.
פ':
- פ"א - פני אריה.
- פב"פ - פנים בפנים\פלוני בן פלוני\פלונית בת פלונית.
- פו"מ - פנימי ומקיף.
- פ"נ - פני נשר\פדיון נפש.
- פע"ח - פרי עץ חיים.
- פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
- פרד"א - פרקי דר' אלעזר.
- פ"ש - פני שור.
- פשמ"ט - פמליא של מטה.
- פשמ"ע - פמליא של מעלה.
צ':
- צ"ג - צדיק גמור.
- צ"ל - צריך להבין\צריך לומר\צריך להיות.
- צ"ע - צדיק עליון.
- צ"ע - צריך עיון.
- צ"צ - צמח צדק.
- צ"ת - צדיק תחתון.
ק':
- קו"א, ק"א - קונטרס אחרון.
- קו"ח - קו וחוט.
- ק"נ - קליפת נוגה.
- קדה"ק - קודש הקודשים.
ר':
- ר"ה - ראש השנה.
- רו"ש - רצוא ושוב.
- רדל"א - רישא דלא אתידע.
- רח"ר - רחמים רבים.
- ר"מ - רעיא מהימנא.
- רצה"ע - רצון העליון.
- רצה"ת - רצון התחתון.
- ר"ר - רחמים רבים.
- ר"ת - רבינו תם\ראשי תיבות.
- רת"ס - ראש תוך סוף.
ש':
ת':
- תו"א - תורה אור.
- תומע"ט - תורה ומעשים טובים.
- תומ"צ - תורה ומצוות.
- תחב"ס - תחילתן בסופן.
- תח"ה\תחה"מ - תחיית המתים.
- תרדל"מ - תרין רעין דלא מתפרשין.
- ת"ת - תפארת.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ פרק י"ב.
- ↑ ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.
- ↑ מסכת שבת קה, ב.
- ↑ (אינו הספר 'מכתב מאליהו')
- ↑ (אינו הספר 'מכתב מאליהו')
- ↑ עפ"י מענה הרבי
- ↑ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"