ראשי תיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 53: שורה 53:
*'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשיה]].
*'''[[בי"ע]]''' - [[בריאה יצירה עשיה]].
*'''[[בל"ג]]''' - [[בלי גבול]].
*'''[[בל"ג]]''' - [[בלי גבול]].
*'''במ"א''' - במקום אחר, ב[[מסכת אבות]], ב[[מדרש|מדרש אגדה]], ב[[ספר מלכים|מלכים א']], ב[[מגן אברהם]], ב[[מנהג אשכנז]], ב[[(אינו הספר "מכתב 'מ'אליהו")|מכתב אליהו]].
*'''[[ב"נ]]''' - [[בר נש]].
*'''[[ב"נ]]''' - [[בר נש]].
*'''[[ב"ן]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[ב"ן]]''' - אחד ממילויי שם [[הוי']].
*'''[[בע"ג]]''' - [[בעל גבול]].
*'''[[בע"ג]]''' - [[בעל גבול]].
*'''בע"ח''' - בספר [[עץ חיים]].
*'''[[בע"ת]]''' - [[בעל תכלית]] / [[בעל תשובה]].
*'''[[בע"ת]]''' - [[בעל תכלית]] / [[בעל תשובה]].
*'''[[ברה"ע]]''' - [[בריאת העולמות]].
*'''[[ברה"ע]]''' - [[בריאת העולמות]].
===ג'===
===ג'===
*'''[[גוכתי"ק]]''' - [[גוף כתב יד קודש]].
*'''[[גוכתי"ק]]''' - [[גוף כתב יד קודש]].
*'''ג"ח''' - [[גמילות חסדים]].
*'''[[ג"ע]]''' - [[גן עדן]].
*'''[[ג"ע]]''' - [[גן עדן]].
*'''[[געה"ע]]''' - [[גן עדן העליון]].
*'''[[געה"ע]]''' - [[גן עדן העליון]].
שורה 123: שורה 126:
*'''[[לקו"ת]]''' - [[לקוטי תורה]].
*'''[[לקו"ת]]''' - [[לקוטי תורה]].
===מ'===
===מ'===
*'''מ"א''' - מקום אחר, [[מסכת אבות]], [[מדרש|מדרש אגדה]], [[ספר מלכים|מלכים א']], [[מגן אברהם]], [[מנהג אשכנז]], [[(אינו הספר "מכתב 'מ'אליהו")|מכתב אליהו]].
*'''[[מ"ד]]''' - [[מיין דוכרין|מיין דכורין]].
*'''[[מ"ד]]''' - [[מיין דוכרין|מיין דכורין]].
*'''[[מדה"ד]]''' - [[מדת הדין]].
*'''[[מדה"ד]]''' - [[מדת הדין]].

גרסה אחרונה מ־07:57, 25 בדצמבר 2024

כתב יד קודש של הרבי, ובו ראשי התיבות בשעטו"מ, בגו"ר

ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').

משמעות הראשי תיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעמים רבות דורשים חז"ל מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, בשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.

במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].

ראשי תיבות חסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.

לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. הלוח הראשון בתורת החסידות נמצא בסוף ספר התניא. לאחר מכן הודפס לוח מורחב בספר הליקוטים - מפתחות לאדמו"ר הצמח צדק.!

ראשי תיבות נפוצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:

א'

ב'

ג'

ד'

ה'

ו'

ז'

ח'

ט'

י'

כ'

ל'

מ'

נ'

ס'

ע'

פ'

צ'

ק'

ר'

ש'

ת'

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרק י"ב.
  2. ראו שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א, הערה 14.
  3. מסכת שבת קה, ב.
  4. עפ"י מענה הרבי
  5. בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב אמר הרבי על ביאת הגאולה השלימה: "כן תהיה לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש"