תהלים ה' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ניסוח |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|כותרת= תהלים ה' {{ש}}לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. | |||
|כותרת= | |||
|תוכן= | |תוכן= | ||
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.{{ש}} | '''א:''' לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.{{ש}} | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
'''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}} | '''יג:''' כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ.{{ש}} | ||
}} | }} | ||
'''תהלים ה'''' הוא המזמור | '''תהלים ה'''' הוא המזמור ה-5 ב[[תהלים]]. הפרק מיוחס ל[[דוד|דוד המלך]], והוא הפרק היחיד ב[[תהלים]] שכותרתו היא "למנצח אל הנחילות"{{הערה|רש"י מביא את פירוש מנחם בן סרוק ש'נחילות' הוא שם כלי זמר, ובמצודות פירש ששם הכלי הוא על שם הצליל שלו שדומה לזמזום נחיל הדבורים, ואילו במדרש ובאבן עזרא, שהוא לשון נחלה, ורש"י מעצמו פירש שמדבר על אויבי ישראל שבאים בגדודים כנחילי דבורים.}}. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה החמישית ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-4, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-5. | ||
== תוכן == | ==תוכן== | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל [[יחיד]] שהרשעים בשביל מעשיהם יאבדו, [[צדיקים|וצדיקים]] [[שמחה|ישמחו]] בשביל [[גמילות חסדים|מעשיהם הטובים]]". | ||
ניתן לחלק את הפרק | ניתן לחלק את הפרק ל[[ארבע|ארבעה]] חלקים: | ||
*'''פסוקים ב'-ד'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני ה'. | *'''פסוקים [[ב]]'-[[ד]]'''': בקשה על עצם התפילה, שתתקבל לפני [[ה']]. | ||
*'''פסוקים ה'-ז'''': הבעת ביטחון שה' לא רוצה במעשי הרשעים. | *'''פסוקים [[ה]]'-[[ז]]'''': הבעת [[בטחון|ביטחון]] שה' לא רוצה במעשי הרשעים. | ||
*'''פסוק ח''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'. | *'''פסוק [[ח]]'''': הקבלה בין הרשעים לבין דוד, הדבק ה'. | ||
*'''פסוקים ט'-י"ג''': תפילה לה' שיברך אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים. | *'''פסוקים [[ט|ט']][[שלוש עשרה|-י"ג]]''': [[תפילה]] לה' [[ברכה|שיברך]] אותו עם שאר הצדיקים, ויאבד את הרשעים. | ||
== | ==ב[[נוסח האר"י|נוסח]] [[תפילה|התפילה]]== | ||
פסוק ח' נאמר מידי יום, בפתיחת ל[[ | [[פסוק]] [[ח]]' נאמר מידי [[יום]], בפתיחת ל[[שחרית#קורבנות|קרבנות]], כחלק בתפילת "[[מה טובו]]" הנאמרת בכניסה ל[[בית כנסת|בית הכנסת]]. | ||
פסוקים ב' וד' נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה". | פסוקים [[ב]]' [[ד|וד']] נאמרים כחלק מה[[סליחות]], בהטיה ללשון רבים: "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו", "ה' בוקר תשמע קולנו, בוקר נערוך לך ונצפה". | ||
(בנוסח עדות המזרח נוהגים לומר את פסוק ג' ב[[תפילת מנחה]] בין 'אשרי' לתפילת עמידה). | (בנוסח עדות המזרח נוהגים לומר את פסוק ג' ב[[תפילת מנחה]] בין 'אשרי' לתפילת עמידה). | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
*'''למנצח אל הנחילות''' - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכט.}}, וההתפעלות של דוד היא מהצירוף של ה'נחלה' | *'''למנצח אל הנחילות''' - נחילות לשון רבים, רומז גם לנחלה של לעתיד לבוא{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכט.}}, וההתפעלות של [[דוד המלך|דוד]] היא מהצירוף של ה'נחלה' ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם הזה]] עם ה'נחלה' של ה[[עולם הבא]] '''יחד''', והכח לזה הוא ה[[ירושה]] שכל יהודי מקבל, שמתגלה אצלו על ידי שהוא בעצמו בבחינת קטנות וביטול, כמו דוד שהיה הקטן שבאחים{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ט.}}. | ||
*'''בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך''' - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב | *'''בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך''' - הבוקר הראשון הוא כנגד הבוקר שכתוב באברהם שהוא מידת החסד, והשני הוא כנגד הבוקר של יוסף שהוא מידת היסוד, שענינה היא כפי שהדבר נמשך ומתקבל למטה. והחיבור של שני המעלות האלו יחד הוא ההמשכה של הענינים הכי נעלים, אלא שנמשכים למטה עם כל המעלות שלהם כפי שהם{{הערה|שם=בלק}}. | ||
*'''אערוך לך ואצפה''' - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות{{הערה|שם=בלק|שיחת שבת פרשת בלק תשט"ו.}}. | *'''אערוך לך ואצפה''' - אצפה הוא גם מלשון ציפיה ותקווה וגם מלשון ציפוי וכיסוי, שמורה על האיחוד של שתי המעלות של ההמשכה למטה ועם זאת כשהענין נמשך למטה ו'מתכסה' הציפוי הוא כעין ציפוי זהב, שלא רק שהוא לא נראה כדבר זר ופחות, אלא יש בו את כל המעלות{{הערה|שם=בלק|שיחת שבת פרשת בלק תשט"ו.}}. | ||
*'''לא יגורך רע''' - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשי"ח.}}. | *'''לא יגורך רע''' - פסוק זה עוסק בעולם האצילות, שם אין אפילו נתינת מקום לרע, ועל דרך זה בכל יהודי מישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשי"ח.}}. | ||
*'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}. | *'''ואני ברוב חסדך אבוא ביתך''' - פסוק זה נקבע כהקדמה לתפילה, כיון שרומז לנתינת כח מהאבות לעבודת השם, 'ברוב חסדך' רומז לעבודתו של אברהם, ו'אשתחוה . . ביראתך' רומז ליצחק שמידתו מידת הגבורה, והסיום הוא 'עת רצון' שרומז ליעקב שהוא מידת הרחמים{{הערה|ד"ה תקעו בחודש שופר תשי"ח.}}. | ||
*'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - | *'''אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך''' - ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] תחילת פרק ה', חולקים ה[[אמוראים]] מהיכן לומדים שצריך להתפלל דווקא מתוך כובד ראש, ורבי יוסי ברבי חנינא לומד זאת דווקא מפסוק זה, כיון שלדעתו לא מספיק הכנעה ושפלות סתם{{הערה|שיכולים לנבוע גם ממי שהוא מר נפש על מצבו בגשמיות וכיוצא בזה.}}, אלא צריך דווקא השתחוואה וביטול לקב"ה שנובעת מתוך יראת השם{{הערה|אלא שאין כך ההלכה בפועל. ומספיקה גם הכנעה סתם. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=8 צילום הפרק | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=8 צילום הפרק בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}} | ||
* הרב [[ברוך וילהלם]] שיעור ב[https://limudtora.co.il/content/audios/3079.mp3?download=1 פרק ה] על פי תורת החסידות, להאזנה באתר 'לימוד תורה'. | |||
{{ | {{תהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|ה]] | [[קטגוריה:תהלים|ה]] | ||
[[text:תהלים פרק ה']] | |||