חמץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יב, טו|תוכן=בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם}}
+===ביעור חמץ===
+{{ערך מורחב|ביעור חמץ}}
 מן התורה ניתן להינצל מן האיסור על ידי [[ביטול חמץ]]. למרות זאת, החמירו חכמים וחייבו את האדם לחפש אחר החמץ ולבערו מרשותו, ולכן מדברי סופרים ישנה חובה [[בדיקת חמץ|לבדוק את החמץ]] באור ל[[י"ד בניסן]], ליל [[ערב פסח]], ו[[ביעור חמץ|לשרוף את החמץ]] למחרתו, בי"ד בניסן, ערב פסח.
@@ שורה 57: / שורה 59: @@
 [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.
-==בתורת החסידות==
+===השמירה בזכות הזהירות מחמץ===
-{{פסקה חסרה}}
+כתב [[האריז"ל]]: {{ציטוטון|הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה}}{{הערה|הובא בבאר היטב אורח חיים ריש סימן תמז.
+{{ש}}בשיחת א' דחול המועד פסח תש"מ עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=947 שיחות קודש תש"מ חלק ב ע' 923]), העיר הרבי כי לא מצא לדברים מקור בכתבי האריז"ל, וביקש שיודיעו לו אם ימצאו. וראה בשיחת ש"פ שמיני תשמ"ג (התוועדויות חלק ג ע' 1373), הייחודיות בכך שדברים אלו הובאו בבאר היטב דוקא.}}.
+הבטחה זו כוללת שמירה הן ב[[מצוות עשה]] והן ב[[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תשכ"ט בסעודה (המלך במסיבו חלק ב ע' שט).}}, אך מבטיחה שמירה רק ממכשול ב[[שוגג]], ולא ב[[מזיד]], כי השמירה אינה נוטלת את [[בחירה חפשית|הבחירה החפשית]] לחטוא{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בפסקא "ביעור חמץ". [https://drive.google.com/file/d/1kiIqUUO9NkoxWbpuP9CRLzpiFZLX3mH4/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ג שיחת ויקרא סעיף ח]. ועוד. ולהעיר משיחת ש"פ צו תשכ"ד.}}.
+[[הרבי]] מבאר, שגם בלאו הכי, אצל צדיק לא שייכת תקלה באיסורי אכילה, כמבואר בגמרא{{הערה|ראה גיטין ז, א ותוס' ד"ה השתא.}}. החידוש בהבטחת האריז"ל הוא - שגם מי שאינו צדיק יכול לזכות בשמירה, ואפילו באיסורים שאינם איסורי אכילה (לאידך, ישנו חידוש בשמירה על צדיק - שאפילו אם נכשל בחמץ בפסח, ועשה מיד [[תשובה]], ונשאר בגדר צדיק, אך חסרה לו הבטחה זו, בכל זאת זוכה לשמירה האמורה בגמרא){{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774 שיחות קודש חלק ב ע' 753]).}}.
+ישנו דיון כיצד מתאימה הבטחת האריז"ל עם כשלונו של [[רבי ישמעאל]] בהטיית הנר בשבת בשגגה{{הערה|שבת יב, ב.}}, וזאת למרות שהיה צדיק, ולא שייכת אצלו תקלה באיסורי אכילה, ואם כן ודאי נזהר מחמץ בפסח - וכיצד ייתכן שנכשל בשוגג?
+* הרבי מביא את תירוצו של [[חיים אלעזר שפירא|הגאון ממונקאטש]]{{הערה|דברי תורה ב, קלד. ו, פו.}}, שייתכן שרבי ישמעאל נכשל באיסור חמץ בפסח אך ללא אכילה - למשל, ב"[[בל יראה ובל ימצא]]".
+* הרבי מסביר, שייתכן שהשבת בה נכשל רבי ישמעאל היתה במהלך חג הפסח - כאשר הסתיימה השמירה מפסח בשנה שעברה, ועדיין לא זכה לשמירה בזכות הזהירות כל החג הנוכחי{{הערה|שיחת פסח שני תש"מ (([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=894 שיחות קודש חלק ב ע' 873]).}}.
+הרבי מבאר את לשון הברכה "פסח כשר ושמח" - שבזה נכללת השמחה על ההצלחה להזהר ממשהו חמץ, וממילא תהיה השנה כולה כשרה ושמחה, כיון שלא יהיו ענינים בלתי-רצויים ברוחניות, ובמילא - לא ענינים בלתי-רצויים בגשמיות{{הערה|שיחת ליל י"ד ניסן תש"מ ([https://drive.google.com/file/d/17fJcz1P4CTUjC8rGHZOUQ-ebkYKUniVQ/view מוגה - לקוטי שיחות חלק כב ע' 203]).}}.
+==בפנימיות התורה==
+החמץ הוא משל בחלק האגדה שבתורה ל[[יצר הרע]] בכלל, למשל במאמרם{{הערה|ברכות יז, א.}}: "רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב, שאור שבעיסה" - היצר הרע{{הערה|ראה לקוטי תורה צו יג, ג: "חמץ הוא בחי' התנשאות וגסות הקליפה, משא"כ מצה בחינת שפלות והכנעה בבחי' בטל רצונך [וזהו כי יתחמץ לבבי המשיל הלב הנוטה להרשיע לחמץ, וכן בלשון רז"ל (בר"ה ד"ג סע"ב) כאן קודם שהחמיץ כאן לאחר שהחמיץ, וכן משלו היצה"ר לשאור ואמרו מי מעכב שאור שבעיסה מעכב, והיינו מפני שבחי' גסות הוא מקור כל הנפילות לתאוות וכל מיני רע ה' ישמרנו]".}}.
+חומרתו של איסור חמץ מבוארת בהרחבה בפנימיות התורה. [[ספר הזוהר]] משווה את האוכל לחמץ בפסח לעובד [[עבודה זרה]]{{הערה|זהר חלק ב קפב, א.}}, ו[[הרבי]] מעיר כי חמץ ועבודה זרה שווים גם בכך שאיסורם במשהו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1eRmlLW5J7aJ31ousHDI8vIvCLHW-tmg0/view לקוטי שיחות חלק טז שיחת וארא ה], הערה 7.}}.
+[[הרדב"ז]], בתשובה בה מחפש טעם לחומרה הגדולה באיסור חמץ, שלא מצינו באיסורים אחרים, מבאר{{הערה|חלק ג, סימן תתקעז.}}: {{ציטוטון|ועל כן אני סומך על מה שאמרו רז"ל במדרשות, כי חמץ בפסח רמז ליצה"ר, והוא שאור שבעיסה, ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו ויחפש עליו בכל מחבואות מחשבותיו, ואפילו כל שהוא לא בטיל. והרי זה אמת ונכון}}.
+===בתורת החסידות===
+תורת החסידות מבארת בהרחבה את ההבדל בין חמץ, שענינו [[ישות]] ו[[גאווה]] והוא סמל לרע ול[[יצר הרע]], ובין ה[[מצה]], שענינה [[ביטול]] ו[[ענווה]].
+הבדל זה ניכר בכמה ענינים:
+*בצורתם: החמץ הוא תופח, גס ובהגבהה, ואילו המצה היא נמוכה ושפלה{{הערה|תורה אור ויקהל פט, ג. לקוטי תורה צו יג, ג. שיר השירים יד, ד. סידור עם דא"ח מה, א ואילך. אור התורה ויקרא חלק ג ע' תנח. תשעה. ספר המאמרים תרס"ו ע' תרלג. ועוד.}}.
+*בטעמם: לחמץ יש טעם מורגש, ואילו המצה אין לה כל כך טעם{{הערה|תורה אור, אור התורה וספר המאמרים שם. וראה שם הקשר בין שני הענינים.}}.
+*בשמם: "חמץ" ו"מצה" מכילים כמעט אותן אותיות, וההבדל ביניהן הוא באות ה' שהופכת לח'{{הערה|ראה זהר חלק ג רנב, א.}}. האות ח', הסתומה מכל צדדיה ופתוחה למטה, רומזת ל[[ספירת המלכות]] כפי שהיא נותנת מקום ל[[יניקת החיצונים]]; ואילו האות ה' שיש בה פתח מלמעלה, רומזת לספירת המלכות כפי שמאיר בה מ[[ספירת החכמה]], כך שהחיצונים אינם יכולים לקבל ממנה{{הערה|סידור עם דא"ח שם.}}.
+על מין דגן בכלל, אמרו חז"ל שהוא מועיל ל[[דעת]]: "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן"{{הערה|ברכות מ, א.}}. אמנם מבואר שבניגוד למצה, הממשיכה דעת בקדושה והכרה באלוקות, הדעת הנמשכת על ידי החמץ היא דעת ב[[קליפה]], בדומה להמשכת הדעת בקליפה שנפעלה על ידי [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|או התורה ויקרא חלק ג ע' תשנה.}}. המשכת הדעת בקליפה היא מנגדת לדעת בקדושה (כענינו של [[עמלק]], היודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו), ולכן חמץ אותיות "[[מצח]]" המנגד לבחינת הדעת, וכן מלשון מחיצה, המחיצה של ברזל המפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמים, שהיא המנגדת לדעת בקדושה{{הערה|תורת שמואל תרל"א ע' רנז. ספר המאמרים תרע"ח ע' רנג. ועוד.}}.
+מסיבה זו חמץ בפסח אסור במשהו, כיון שכל ענין של גאווה וישות הוא מנגד לאלוקות, וכמאמר חז"ל לגבי גסות הרוח{{הערה|סוטה ה, א.}}: "לא מינה ולא מקצתה"{{הערה|אור התורה ויקרא חלק ג ע' תשעה.}}. בכך שחמץ אסור במשהו, נרמז גם שעצם ההרגשה של "משהו", שהאדם מרגיש עצמו למשהו, היא חמץ שצריך ביעור{{הערה|ד"ה אור לארבעה עשר תרצ"ד.}}.
+==ראו גם==
+*[[בדיקת חמץ]]
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 68: / שורה 103: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:איסור חמץ|*]]
+[[קטגוריה:פרשת בא]]