תומכי תמימים אלעד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(48 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:
|מנהל גשמי=הרב משה פולק
|מנהל גשמי=הרב משה פולק
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|מספר תלמידים=כ-80}}
|מספר תלמידים=138}}
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.
==היסטוריה==
==היסטוריה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].  
 
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת [[תשס"ד]] הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.
 
בחודש תשרי תשפ"א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}, במהלכן החלה בניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות המחוברים בגשר. בחודש סיוון תשפ"א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.
 
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים. 


בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.


הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.
בחורף תשפנערך אירוע הנחת אבן הפינה (בשיתוף [[את חפירה של הרבי]]) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז"ה.  


בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.  


בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפ"ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח.  
בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א'.


ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.
נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-120 תלמידים.


תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות, וגם ל"[[מסיבות שבת]]" בשבתות. וכן יוצאים לה"קהלת קהילות", ובמועדים יוצאים ל"תהלוכה".
== מפעילות הישיבה ==
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[יהוד]] ו[[שוהם (יישוב)|שוהם]] הסמוכות, ול"[[מסיבות שבת]]" ברחבי העיר, "[[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]]" ו[[חזרת דא"ח ברבים|חזרת דא"ח]] בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב"דים.


נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-85 תלמידים.
==צוות הישיבה==
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]


== צוות הישיבה ==
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק
*'''משיב לגירסא מס' ברכות''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]
*'''משיב לגירסא מס' כתובות''': הרב מנחם מענדל מקובצקי
*'''רמי"ם לגירסא (שיעור א'): הרב יוסף יצחק אלפרוביץ', הרב יהודה לייב חנונו'''


:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]
'''משפיעים ורמ"ים:'''
:'''שיעור א'''': רמי"ם: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב מנחם מענדל בן הרא"ש
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]
:'''שיעור ג'''': ר"מ דניאל אביגדור מקובצקי. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]
:'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי
 
 
'''תלמידים''' '''השלוחים:''' הת' שמואל גופין, הת' אפרים וולף, הת' אריה זאב ולנר,
 
הת' משה שלום דובער זילברשטרום, הת' יוסף טייכטל, הת' נותק'ע ליואצי
 
 
 
===צוות בעבר===
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''
*'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''
 
==מטות בישיבה{{הערה|בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.}}==
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
 
מטה מבצעים - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.
 
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
 
מטה רמב"ם - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים.
 
מטה רמב"ם פרק אחד - האחראי על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב"ם עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]
 
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד מכתבים בחדר האוכל בארוחת בוקר.
 
מטה אחדות - המתקיים פעם בשבועיים בזמן של 'סדר לקו"ש', ולומדים עם חברותא שיחה על אהבת ישראל.
 
מטה לחלוחית - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.
 
מטה ספרים והו"ל- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי.
 
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.
 
מטה הקהלת קהילות - בו יוצאים תלמידי שיעור ג' למסור דא"ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.
 
מטה 'נחת רוח' - המקיים בערב שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ'ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק', ומאחורי הקלעים שבהם.
 
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.
 
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר, הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה או מהשלוחים.
 
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע .
 
מטה הפצת המעיינות - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן ,סאטמעאר ,סקווירא ,תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]]
 
*[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה

גרסה אחרונה מ־16:14, 20 בפברואר 2025

תומכי תמימים אלעד

התוועדות בזאל הישיבה
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשס"ג
מיקום אלעד
מייסד הרב אברהם אשר בלינוב
ראש הישיבה הרב אברהם אשר בלינוב
משגיח ראשי הרב זאב דב הלפרין
משפיע ראשי הרב יעקב קטן
מנהל גשמי הרב משה פולק
מספר תלמידים 138
קובץ הערות קובץ הערות התמימים ואנ"ש
חזית הישיבה בשנות הקמתה

ישיבת תומכי תמימים אלעד היא ישיבה קטנה הממוקמת בעיר החרדית אלעד בארץ הקודש, בראשות הרב אברהם אשר בלינוב.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בחודש אלול בשנת תשס"ג על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.

בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו התמימים בבית כנסת חב"ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת תשס"ד הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את הזאל, כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.

בחודש תשרי תשפ"א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה[1], במהלכן החלה בניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות המחוברים בגשר. בחודש סיוון תשפ"א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.

בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים.

לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.

בחורף תשפ"ד נערך אירוע הנחת אבן הפינה (בשיתוף את חפירה של הרבי) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז"ה.

בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.

בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א'.

נכון לשנת הלימודים ה'תשפ"ה מונה הישיבה כ-120 תלמידים.

מפעילות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי למבצע תפילין בערים פתח תקווה, ראש העין, יהוד ושוהם הסמוכות, ול"מסיבות שבת" ברחבי העיר, "הקהלת קהילות" וחזרת דא"ח בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב"דים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]


משפיעים ורמ"ים:

שיעור א': רמי"ם: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיעים: אלחנן יהודה לייב רייצעס, הרב מנחם מענדל בן הרא"ש
שיעור ב': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב חיים יהושע זקלס
שיעור ג': ר"מ דניאל אביגדור מקוביצקי. משפיע: הרב מנחם מענדל ליברמן


תלמידים השלוחים: הת' שמואל גופין, הת' אפרים וולף, הת' אריה זאב ולנר,

הת' משה שלום דובער זילברשטרום, הת' יוסף טייכטל, הת' נותק'ע ליואצי


צוות בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטות בישיבה[2][עריכה | עריכת קוד מקור]

את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.

מטה מבצעים - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי למבצע תפילין בערים פתח תקווה, ראש העין, מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.

הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.

מטה רמב"ם - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים.

מטה רמב"ם פרק אחד - האחראי על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב"ם עם הרב אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)

מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד מכתבים בחדר האוכל בארוחת בוקר.

מטה אחדות - המתקיים פעם בשבועיים בזמן של 'סדר לקו"ש', ולומדים עם חברותא שיחה על אהבת ישראל.

מטה לחלוחית - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.

מטה ספרים והו"ל- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי.

מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.

מטה הקהלת קהילות - בו יוצאים תלמידי שיעור ג' למסור דא"ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.

מטה 'נחת רוח' - המקיים בערב שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ'ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק', ומאחורי הקלעים שבהם.

סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.

מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר, הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה או מהשלוחים.

מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע .

מטה הפצת המעיינות - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן ,סאטמעאר ,סקווירא ,תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד באתר .
  2. בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.